Yuhana 12
1 Upaska dutu nin nayiri kutocin, Yesu da Ubaitanya, kikanga na Laazaru wa duku, ulenge na awa fyaghe nkul.
| ששה ימים לפני חג הפסח שב ישוע לבית־עניה, כפרו של אלעזר שהשיבו לחיים, |
2 I kanjaghe imori kikane, Martari wadi nkosue, Laazaru wadi nanya nale na iwa sosin kutebul nin Yesu.
| ונערכה לכבודו ארוחת ערב חגיגית. אלעזר ישב עם ישוע בין האורחים, ואילו מרתא שרתה את האורחים. |
3 Maryamu yauna libon nuf nin kunya kumang na idin yicu minin nard, a titilo nabunun Yesu, a wesse abune nin titi me; kunya nnufe mala kiti vat nanya kilare.
| מרים לקחה מרקחת יקרה העשויה משמנים ובשמים ריחניים, משחה את רגליו של ישוע וניגבה אותן בשערותיה, ריח הניחוח מילא את כל הבית. |
4 Umong nanyan nono katwa me, ule na idin yicu Yahuda Iskaroti, ulenge na amere ma lewu Yesu ku, woro.
| אחד מתלמידיו אשר עמד להסגירו, יהודה איש קריות שמו, קרא: |
5 Inyaghari nwantina ulewu nnuf mone nanya nidinari akalt atat ikossu anan diru?”
| ”המרקחת הזאת שווה הרבה כסף! היא הייתה יכולה למכור אותה ולחלק את הכסף לעניים.“ |
6 Awa belli nani na bara adin lanzu nkunekune nanan diruere ba, ama bara na ame ukiriari: amere wadi unan mizunu nka nikurfunghe anan se ayira litime imong nanya
| הוא לא דיבר מתוך דאגה לעניים, אלא מתוך דאגה לעצמו. יהודה היה הגזבר של קבוצת התלמידים, ולעתים קרובות משך מכספי הקבוצה לצרכיו הפרטיים. |
7 Yesu woro, “Sunnaghe ali ubun nimon ile na adi mun bara lirin nkasunigha adinsue.
| ”הנח לה“, אמר ישוע.”היא עשתה זאת כהכנה לקבורתי. |
8 Idi ligowe nin na nan dirre ko kome kub, na ima yitu ligowe nan mi ko kome kubi ba.”
| העניים נמצאים אתכם תמיד, ואילו אני איני נמצא אתכם תמיד.“ |
9 A Yahudawa gbardang lanza Yesu di kikane, ida, na bara Yesu cas ba, ama inan se iyene Laazaru ku, ulenge na Yesu wa fyaghe nanya nkul.
| יהודים רבים שמעו על ביקורו של ישוע, ועל כן באו לראות אותו ואת אלעזר שהקים לתחייה. |
10 Ama adidya na nan dursuzu kite munu tinuu imolu Laazaru ku;
| בינתיים החליטו ראשי הכוהנים להרוג גם את אלעזר, כי בגללו נהרו למקום יהודים רבים והאמינו שישוע הוא המשיח. |
11 bara amere a Yahudawa gbardang wa sun nani iyinna nin Yesu.
12 Ukurtunun nkuiye anit gbardang da kitin buke. Na ilanza Yesu din cinu udak Urshalima.
| למחרת התפשטה השמועה בכל העיר שישוע היה בדרכו לירושלים. אנשים רבים מבין החוגגים |
13 Ibalsa incem inuzu udundi zuru ninghe, itiza ntet, iworo, “Hossana! Unan mariari ulenge na ada nanya lissa NCikilari, Ugo in Israila.”
| לקחו בידיהם כפות תמרים, הלכו לקראת ישוע וקראו:”יחי המשיח! יחי מלך ישראל! ברוך הבא בשם ה׳ מלך ישראל!“ |
14 Yesu se kajaki kabene a ghanaku nafo na iwa yertin.
| ישוע בא לקראתם רכוב על חמור, ובכך קיים את הנבואה: |
15 “Na uwa lanza fiu ba, fe ushonon Sihiyona; yenen Ugo mine din cinu, assosin kitene kajaki kabene.”
| ”אל תיראי, בת ציון, הנה מלכך יבוא לך רוכב על עיר בן אתונות.“ |
16 Na nono katwa me wa yinin ileli imone nin cizune ba; ama na iwa ti Yesu ku gongong, ilizino nworu ina nyertin ileli imone litime inung ani nsughe inin.
| תחילה לא הבינו תלמידיו שישוע קיים למעשה את הנבואה הזאת, אולם לאחר שישוע נתפאר בכבוד הם נזכרו במעשיו השונים אשר קיימו נבואות רבות מכתבי־הקודש. |
17 Nene ligozin nanite na iwa di nin Yesu kube na awa yicila Laazaru ku a fyaghe nanya kissek, inung wa belu among.
| אנשים רבים בקהל אשר ראו את ישוע מקים את אלעזר לחיים, ספרו על כך לאחרים. |
18 Bara nanere wati ligozin loli wa nuzu lidi zuro ninghe bara na iwa lanza asu ileli imone.
| אנשים רבים יצאו לקראתו, כי שמעו על הפלא הגדול שחולל. |
19 A farisawa woro nati mine, “Yenen, iwasa ita imonmong ba; uyii vat din dortughe.”
| אולם הפרושים היו אובדי עצות.”רואים אתם, נוצחנו. כל העולם נמשך אחריו!“קראו. |
20 Among a Helenawa wa di nanya na lenge na iwa do nsujada kitin nbuke.
| בין העולים לירושלים בחג הייתה גם קבוצת יוונים. |
21 Inughe do kitin Filibus, ulenge na awa nuzu Nbaitanya Ngalili, itiringhe, iworo, “Cikilari tidi ninsu tiyene Yesu ku.”
| הם הלכו לפיליפוס מבית־צידה שבגליל וביקשו:”אדוני, אנחנו רוצים לפגוש את ישוע.“ |
22 Yesu do adi bellin Andirawus ku, Andirawus nin Filibus do idi belin Yesu ku.
| פיליפוס מסר את ההודעה לאַנְדְּרֵי, והשניים הלכו להתייעץ עם ישוע. |
23 Yesu kawa nani, aworo, “Kube nda nworu iti Usaun Nnit gongong.
| ”הגיעה השעה שיפואר בן־האדם“, אמר להם ישוע. |
24 Kidegenere ndin bellu minu, se fimus ficikapa ndeo kutyin fiku, andi na nani ba, fiba lawu finin firume; ama andi fiku, fima nin maru imong iyip gbardang.
| ”אני אומר לכם ברצינות: גרגר חיטה שנטמן באדמה צריך למות לפני שיוכל לשאת פרי רב, אחרת יישאר סתם גרגר בודד. |
25 Ame ulenge na adi nin su nlai me ama diru unin; ame ulenge na anari ulai me nanya nle uye ma ciu unin ucin du ulai nsa ligan. (aiōnios g166)
| האוהב את חייו על־פני האדמה – יאבד אותם; והשונא את חייו על־פני האדמה יזכה בחיי נצח. (aiōnios g166) |
26 Andi umong din sui katwa, na a dortui; kiti kanga na nduku, kikanere kucin ning ma yitu ku wang, andi umong din sui katwa, Uci ning ma ni unit une tikunang.
| ”הרוצה להיות תלמידי צריך ללכת בעקבותי, כי המשרתים אותי חייבים להיות במקום שאני נמצא. אלוהים אבי יכבד את כל אלה שהולכים בעקבותי ומשרתים אותי. |
27 Ayi ning nana nene; Iyaghari mma bellu? 'Ucif sui utucu nanya kubi kone?' Bara ile imonere nda ko kube.
| כעת נבהלה נפשי, אולם איני יכול לבקש מאבי שיצילני מגורלי, שהרי לשם כך באתי לעולם. |
28 Ucif, ta lissafe gonggong,” Liwui nuzu kitene kani liworo, “Nna ti lining gongong, nma kur nti lining gongon tutung.”
| אבי, פאר את שמך!“לפתע נשמע קול מהשמים:”כבר פארתי ואוסיף לפאר.“ |
29 Ligozin nanite na iwa yissin kitene wa lanza i woro Kutelle tuto. Among woro, “Gono kadura Kutelleari nlirina ninghe.”
| כל הנוכחים שמעו את הקול, אולם חלקם חשב שהיה זה קול רעם, וחלקם אמר שמלאך דיבר עם ישוע. |
30 Yesu kawa a woro, “Na liwui lole nda bara Menghari ba, ama bara anughere.
| ”הקול הזה היה למענכם ולא למעני“, אמר להם ישוע. |
31 Nenere idin shara in yii ulele; Nene ima ko unan tigo nyii ulele.
| ”עכשיו הגיע מועד משפטו של העולם, ושר העולם הזה (השטן) יגורש. |
32 A Meng, asa ifyi nanya kutyin, nma wunnu anit vat udak kitining.”
| וכאשר אנשא מן הארץ אמשוך אלי את כולם.“ |
33 Awa bellin nani adurso imus nkul ule na uma seghe.
| הוא אמר זאת כדי לרמוז להם כיצד ימות. |
34 Ligozin kawaghe, iworo, “Tina lanza nanya nduka Kristi maso sa ligang. Iyiziari uworo, 'Ima fyu Usaun Nnit kitene gbas? Ghari Usaun Nnit une?” (aiōn g165)
| ”אולם אנחנו למדנו מהתורה שהמשיח יחיה לנצח ולא ימות לעולם, אם כן מדוע אתה אומר שבן־האדם צריך להנשא מן הארץ? מי בן־האדם הזה?“שאלו אותו. (aiōn g165) |
35 Yesu woro nani, “Nkanang du kiti mine nin kubi bat. Sun ucin a nkanang dutu kiti mine, ana nsirti nsa da duru minu ba. Ulenge na adin cinu nanya nsirti na ayiru kiti kanga na adin cinu udue ba.
| ”האור יישאר אתכם עוד זמן קצר בלבד“, אמר ישוע.”על כן, תנצלו את העובדה הזאת והתהלכו באור כל עוד אתם יכולים, מפני שעם רדת החשכה לא תוכלו למצוא את דרככם. |
36 Yinnan a idutu nin kananghe, inan so nonon kanang.”
| האמינו באור לפני שיהיה מאוחר מדי, כדי שגם אתם תהיו בני האור.“לאחר שסיים את דבריו הלך לדרכו, והם לא ראו אותו. |
37 Vat nin nimon izikiki gbardang na Yesu wa su nbun mine, vat nin nani na iyinna ninghe ba.
| על־אף הניסים הרבים שחולל ישוע, אנשים רבים לא האמינו שהוא המשיח. |
38 Bara ulirun Ishaya unan liru nin nuu Kutelle nan kulo, ule na awa woro: “Cikilari, ghari nyinna nin liru bite? Ucara Ncikilari ndurso liti kiti ghari?
| הנביא ישעיהו חזה מצב זה כשאמר:”ה׳, מי האמין לשמועתנו, וזרוע ה׳ על־מי נגלתה?“ |
39 Bara ilenge imone na iwa yinnin ba, Ishaya wa kuru a belle.
| לכן הם לא יכלו להאמין. ישעיהו אף ניבא: |
40 “Ana ti idu niyizi mine, amini na kuru ata nibinai mine getek; andi na nani ba, ima yenju nin niyizi mine, ikuru iyinnin nin nibinayi mine, inin kpilin, Meng nin shin ninghinu.”
| ”אלוהים סנוור את עיניהם והקשיח את לבם. משום כך הם אינם יכולים לראות, להבין או לשוב אליו כדי שירפא אותם.“ |
41 Ishaya wa belin ileli imone bara na awa yene ngongong Yesu asu uliru litime.
| הנביא ישעיהו אמר דברים אלה על ישוע מפני שראה בחזונו את תפארתו. |
42 Vat nin nani, among gbardang wang nanya na didyawe wa yinin nin Yesu; ana bara a Farisawa na iwa yinin ba bara iwa kala nani nanya kutii nlira.
| מנהיגי יהודים רבים האמינו כי ישוע הוא המשיח, אך לא הודו בזאת בפני איש, כי פחדו שהפרושים יטילו עליהם חרם. |
43 Iwa di nin su nzazinu nanit ukatina nani uzazinu Kutelle.
| לאנשים אלה היה חשוב יותר לזכות בכבוד מבני־אדם מאשר מאלוהים. |
44 Yesu ghatina liwui kang aworo, “Ulenge na ayinna nin mi, na Menghari a yinna mun cas ba ama umunu ulenge na ana tuyi na wang,
| ”אם אתם מאמינים בי, אתם מאמינים למעשה באלוהים“, קרא ישוע. |
45 ulenge na ayenei, ayene ulenge na ana tuyi.
| ”שהרי כל הרואה אותי רואה למעשה את שולחי. |
46 Meng na dak nafo nkanang nanya nyii ulele bara vat nnit ule na ayinna nin mi ama lawu nanya nsirti ba.
| באתי להאיר ולזרוח בעולם חשוך זה, כדי שכל המאמין בי לא יתעה יותר בחשכה. |
47 Asa umong lanza uliru nighe na asu katwa mun ba, na nma sughe ushara ba; bara na nna dak nsun yii ushara ba, nna dak ntucu uyere.
| לא באתי לשפוט את העולם, כי אם להושיעו, ועל כן לא אשפוט את אלה השומעים את דברי ואינם מקיימים אותם. |
48 Ulenge na anari menku, amini nari userun nliru nighe di nin lenge na adin sughe ushara; ulirere na ndin bellu ma sughe ushara liri nimalin.
| דברי האמת שדיברתי ישפטו ביום הדין את כל אלה שדחוני ולעגו לי. |
49 Na ndin liru litining ba. Nna din su un Cifning nin na ana tuyi, ulenge na ana nii likara nliru ule na nma bellu nin liru ule na nma su.
| כי איני מדבר אליכם על דעת עצמי; אני מוסר לכם מה שציווה עלי אבי לומר לכם. |
