Mathai 21
1 Jerusalem phak tom boeh moe, Olive mae Berthphage vangpui to phak o naah, Jesu mah a hnukbang kami long hnetto patoeh,
| כשהתקרבו ישוע ותלמידיו לירושלים ועברו ליד בית־פגי, שעל הר הזיתים, שלח ישוע שניים מתלמידיו אל הכפר ואמר: |
2 nihnik khaeah, Na hma ah kaom avang ah caeh hoih, paeh ih laa hrang acaa hoi amno to na hnu hoi roep tih: khram hoih loe kai khaeah hoi hoiah,
| ”כשתיכנסו אל הכפר תראו אתון קשורה ולידה עיר. התירו אותם והביאו אלי. |
3 mi kawbaktih mah doeh lok na dueng hoi nahaeloe, Angraeng mah angtoeng; na thak let tih hmang, tiah thui pae hoih, tiah a naa.
| אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו פשוט:’האדון זקוק להם‘. והוא יניח לכם מיד.“ |
4 Hae hmuennawk boih loe Tahmaa mah, Khenah, tuinom kaom, nangcae ih siangpahrang loe laa hrang nuiah angthueng ueloe, laa hrang acaa angthueng hoiah nangcae khaeah angzo tih, tiah Zion canu khaeah thui paeh, tiah thuih ih lok akoep han ih ni oh.
| דבר זה בא לקיים את הנבואה: |
| ”אמרו לבת ציון, הנה מלכך יבוא לך, עני ורוכב על חמור ועל עַיִר בן־אתנות.“ |
6 A hnukbang hnik loe caeh hoi moe, Jesu mah thuih ih lok baktih toengah a sak hoi.
| שני התלמידים הלכו אל הכפר ועשו כדברי ישוע. |
7 Nihnik mah laa hrang amno hoi a caa to zaeh hoi moe, a nuiah kahni baih pae hoi, anih to a nuiah anghnut o sak.
| הם הביאו אליו את העיר ואת האתון, ריפדו את גבם במעיליהם והושיבו עליהם את ישוע. |
8 Pop parai kaminawk mah angmacae ih kahni to loklam ah baih o; thoemto kaminawk mah loe thing tanghang to pakhruk o moe, loklam ah baih o.
| רבים מההמון השליכו את מעיליהם על הדרך לפני ישוע, ואחרים כרתו ענפים מהעצים ושטחו אותם לפניו. |
9 A hmabang caeh kami hoi a hnuk bangah angzo pop parai kaminawk mah David Capa khaeah, Hosanna: Angraeng ih ahmin hoi angzo kami loe tahamhoih nasoe; kasang koek Hosanna, tiah hangh o.
| ההמונים החלו להידחק מלפניו ומאחוריו וקראו:”הושע־נא לבן־דוד!“”ברוך הבא בשם ה׳!“”הושע־נא במרומים!“ |
10 Anih Jerusalem vangpui thungah akun naah, vangpui boih angthawk o moe, hae kami loe mi aa? tiah thuih o.
| כשנכנס ישוע לתוך ירושלים, העיר כולה התרגשה מאוד.”מי האיש הזה?“שאלו האנשים. |
11 Paroeai kaminawk mah, hae kami loe Kalili prae Nazareth vangpui ih tahmaa Jesu ni, tiah a naa o.
| וההמון השיב:”זהו ישוע – הנביא מנצרת שבגליל!“ |
12 Jesu loe tempul thungah caeh moe, hmuenmae zaw kami hoi qan kaminawk to a haek, phoisa atlaeng kaminawk ih caboi to palet pae moe, pahuu zaw kaminawk ih anghnuthaih hmuennawk doeh palet pae king.
| ישוע הלך לבית־המקדש, גירש את כל הסוחרים והקונים, הפך את השולחנות של מחליפי הכספים ואת הדוכנים של סוחרי היונים. |
13 Nihcae khaeah, Kai ih im loe lawkthuihaih im tiah kawk o tih, tiah tarik ih oh; toe nangcae mah loe kamqunawk ohhaih ahmuen ah na sak o lat, tiah a naa.
| ”בכתבי־הקודש כתוב:’ביתי בית־תפלה ייקרא‘, “קרא ישוע,”ואילו אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“ |
14 Mikmaeng hoi khokkhaemnawk loe tempul thungah anih khaeah angzoh o moe, anih mah nihcae to ngantuisak.
| העיוורים ובעלי המום שהיו בבית־המקדש ניגשו אליו, והוא ריפא אותם שם. |
15 Anih mah sak ih dawnrai hmuen to hnuk o moe, nawktanawk mah tempul thungah, David Capa khaeah, Hosanna, tiah hang o ih lok to kalen koek qaima hoi ca tarik kaminawk mah thaih o naah, palungphui o;
| אולם כשראו ראשי הכוהנים והסופרים את הניסים והנפלאות שחולל ישוע, וכששמעו את הילדים הקטנים קוראים במקדש:”הושע־נא לבן־דוד!“הם התרגזו מאוד ושאלו אותו: |
16 anih khaeah, Hae kaminawk mah thuih o ih lok na thaih maw? tiah a naa o. Jesu mah nihcae khaeah, Ue: nawktanawk hoi tahnu nae li nawktanawk ih pakha thung hoiah nang to saphaw o tih, tiah tarik ih ca to na kroek o vai ai maw? tiah a naa.
| ”האם אתה שומע את מה שהילדים האלה אומרים?“”כן“, ענה ישוע.”האם מעולם לא קראתם בכתבי־הקודש:’מפי עוללים ויונקים יסדת עֹז‘!“ |
17 Anih mah nihcae to caehtaak ving, Bethany avang ah a caeh moe, to ah anghak.
| ישוע עזב אותם והלך לבית־עניה – שם נשאר ללון באותו לילה. |
18 Anih khawnbang khawnthaw vangpui ah amlaem naah, zok amtlam.
| כשחזר בבוקר לירושלים היה רעב. |
19 Loklam taengah kaom thaiduetkung to a hnuk naah a taengah a caeh, aqam khue ai ah loe tidoeh hnu ai; to naah thaiduetkung khaeah, Vaihi hoi kamtong natuek naah doeh athaih athai hmah lai ah, tiah a naa. Thaiduetkung loe akra ai ah azaem roep. (aiōn g165)
| הוא ראה עץ תאנה בצד הדרך, אבל כשניגש לחפש תאנים מצא עלים בלבד.”לעולם לא תישאי פרי!“אמר ישוע לתאנה, ומיד התייבש העץ. (aiōn g165) |
20 A hnukbang kaminawk mah hnuk o naah dawnrai o, kawbangmaw thaiduetkung loe azaem roep halat! tiah a thuih o.
| התלמידים נדהמו ושאלו:”כיצד יבשה התאנה לפתע?“ |
21 Jesu mah nihcae khaeah, Loktang kang thuih o, palung haenghaih tawn ai ah, tanghaih na tawnh o nahaeloe, hae thaiduetkung khaeah sak ih hmuen khue ai, hae mae khaeah doeh angthui ah loe, tuipui thungah krah ah, tiah na naa o nahaeloe, angthui tih.
| וישוע ענה:”אני אומר לכם: אם באמת תאמינו ולא תטילו ספק, תוכלו גם אתם לעשות דברים כאלה ואף גדולים מאלה. אפילו תוכלו לומר להר הזה:’זוז, הזרק לים!‘והוא ישמע בקולכם. |
22 Tanghaih hoiah lawkthuih moe, hnik ih hmuen to na hnu o boih tih.
| תוכלו לקבל כל דבר שתבקשו בתפילה – אם רק תאמינו.“ |
23 Anih loe tempul thungah angzoh, anih mah kaminawk patuk nathuem ah qaima hoi kacoehtanawk anih khaeah angzoh o moe, naa ih sakthaihaih akaa hoiah maw hae baktih hmuennawk hae na sak? Mi mah maw hae baktih sakthaihaih ang paek? tiah a dueng o.
| כשחזר ישוע לבית־המקדש ולימד את העם, באו אליו ראשי הכוהנים וזקני העם, ודרשו לדעת באיזו רשות הוא עושה את כל הדברים האלה. |
24 Jesu mah nihcae khaeah, Kai mah doeh lok maeto kang dueng o toeng han, nang pathim o nahaeloe, naa ih sakthaihaih akaa hoiah maw hae baktih hmuennawk hae ka sak, tito kang thuih o han.
| ”אני אענה לשאלתכם אם אתם תענו לשאלתי“, השיב להם ישוע. |
25 Johan tuinuemhaih loe naa hoiah maw angzoh? Van bang ih maw, to tih ai boeh loe kaminawk khae hoi ih? tiah a naa. To naah angmacae hoi angmacae to lok angdueng o, Van bang ih tiah a thuih o nahaeloe, tikhoe na tang o ai loe? tiah na naa tih,
| ”האם יוחנן המטביל נשלח על־ידי אלוהים או לא?“הם התייעצו ביניהם:”אם נאמר שאלוהים שלח את יוחנן, הוא ישאל אותנו מדוע לא האמנו בו. |
26 kaminawk khae hoi ih ni, tiah a thuih o nahaeloe, kaminawk boih mah Johan loe tahmaa ni, tiah poek o pongah, kaminawk to zit han oh koek, tiah a thuih o.
| ואם נאמר שאלוהים לא שלח את יוחנן, העם יתנפל עלינו, כי כולם חושבים שיוחנן היה נביא.“ |
27 To pongah nihcae mah Jesu khaeah, Ka panoek o ai, tiah pathim pae o. Jesu mah, to tiah nahaeloe naa ih sakthaihaih akaa hoiah maw hae baktih hmuennawk hae ka sak, tito kang thui o mak ai, tiah a naa.
| לבסוף השיבו:”איננו יודעים.“אמר להם ישוע:”אם כך, גם אני לא אענה לשאלתכם. |
28 Nangcae loe kawbangah maw na poek o? Kami maeto mah capa hnetto tawnh; anih loe capa kacoeh khaeah caeh moe, Ka capa, vaihniah kai ih misur takha thungah caeh ah loe, toksah ah, tiah a naa.
| אולם מה דעתכם: לאב אחד היו שני בנים.’בני, לך היום לעבוד בכרם‘, ביקש האב מבנו הבכור. |
29 Anih mah ka caeh mak ai, tiah pathim; toe nawnetta oh pacoengah dawnpakhuem moe, a caeh let.
| ’אינני רוצה‘, השיב הבן, אבל אחר כך שינה את דעתו והלך לעבוד בכרם. |
30 To pacoengah hnetto haih capa khaeah caeh moe, to tiah a thuih pae let. Anih mah, Ka caeh han hmang, angraeng, tiah a naa; toe caeh ai.
| הלך האב אל הבן הצעיר וחזר על בקשתו.’טוב, אבא אני אלך‘, השיב הבן הצעיר, אולם לא הלך לכרם. |
31 Nihnik thungah ampa koehhaih sah kami loe mi maw? tiah a naa. Nihcae mah anih khaeah, hmaloe ih kami, tiah pathim pae o. Jesu mah nihcae khaeah, Loktang kang thuih o, tamut cong kami hoi tangzat zaw kaminawk mah Sithaw prae ah na caeh o taak tih.
| מי מהשניים שמע בקול אביו?“”הבן הבכור, כמובן“, השיבו.”אני אומר לכם שהמוכסים והזונות יכנסו למלכות השמים לפניכם“, הסביר להם ישוע את המשל. |
32 Nangcae loklam katoeng hnuksak hanah Johan nangcae khaeah ang zoh, toe anih to na tang o ai: tamut cong kami hoi tangzat zaw kami mah loe tang o: to tiah kaom hmuen to na hnuk o, toe anih tang hanah, dawnpakhuemhaih na tawn o ai.
| ”כי יוחנן המטביל אמר לכם לחזור בתשובה ולהאמין באלוהים, ואתם לא שבתם; בעוד שפושעים וזונות כן שבו בתשובה. גם לאחר שראיתם כיצד הם שבו, לא נהגתם כמוהם ולא האמנתם לדברי יוחנן. |
33 Patahhaih lok kalah tahngai o let bae ah: takha tawnkung maeto oh, anih mah misurkung to thling, takha to pakaa takui boih pacoengah, misurtui pasawhhaih long to takaeh moe, toephaih im to a sak, takha thungah toksak hanah toksah kami to pacae pacoengah, angmah to loe kholong kangtla ah a caeh.
| ”הקשיבו עתה למשל הבא: בעל־אדמה נטע כרם, בנה גדר סביבו, הקים מגדל שמירה, הפקיד את הכרם בידי כורמים שכירים ונסע לארץ רחוקה. |
34 Misurthaih pakhrikhaih atue phak naah loe, misurthaih pakhrik hanah, takha toepkung khaeah a tamnanawk to patoeh.
| ”בעת הבציר שלח בעל־הכרם אחדים מאנשיו אל הכורמים, כדי לאסוף את חלקו ביבול הענבים. |
35 Takha thung toksah kaminawk mah anih ih tamnanawk to naeh o moe, tamna maeto loe boh o, kalah maeto loe hum o, kalah maeto doeh thlung hoiah vah o.
| ”אולם הכורמים הכו את האחד, סקלו באבנים את השני והרגו את השלישי. |
36 Takha tawnkung mah hmaloe ih tamna pong kapop ah tamnanawk to patoeh let: toe takha thungah toksah kaminawk mah nihcae to patoeh hmaloe ih tamnanawk baktih toengah sak o let.
| ”בעל־הכרם שלח קבוצה גדולה יותר של אנשים כדי לאסוף את היבול, אך גורלם היה כגורל קודמיהם. |
37 Toe ka capa loe nihcae mah saiqat o tih hmang, tiah a poek pongah, a capa to hnukkhuem koek ah patoeh.
| לבסוף שלח האיש את בנו, כי חשב שיכבדו אותו ויפחדו מפניו. |
38 Toe takha toep kaminawk mah a capa to hnuk o naah, Hae kami loe qawktoep kami ni; angzo oh, anih hae hum si loe, anih ih qawk to lomh pae o si, tiah a thuih o.
| ”אולם כשראו הכורמים את הבן מרחוק, אמרו זה לזה:’הנה בא יורש הכרם; הבה נהרוג אותו, וכך נזכה אנחנו בירושה!‘ |
39 Anih to a naeh o, takha thung hoiah vah o moe, hum o.
| הם גירשו את הבן מהכרם והרגו אותו. |
40 To pongah misur takha tawnkung angzoh naah loe, takha thungah toksah kaminawk to kawbangmaw sah tih? tiah a naa.
| ”כשישוב בעל־הכרם, מה לדעתכם יעשה לאותם כורמים?“ |
41 Nihcae mah anih khaeah, Kahoih ai kaminawk to khet kamcuk ai ah amrosak ueloe, misur athaihaih atue phak naah angmah han athaih kapaek thaih kalah kami hanah misur takha to tlaisak tih, tiah a naa o.
| השיבו המנהיגים:”הוא יוציא להורג את השכירים הרעים, וייתן את הכרם לפועלים נאמנים יותר, אשר יתנו לו בזמן את היבול המגיע לו.“ |
42 Jesu mah nihcae khaeah, Im sah kaminawk mah pahnawt o sut ih thlung loe, kacak koek im takii ih thlung ah oh boeh: hae loe Angraeng mah sak ih hmuen ah oh, aicae mikhnuk ah loe dawnrai hmuen ah oh, tiah kaom lok to Cabu thungah na kroek o vai ai maw?
| ישוע המשיך ואמר:”האם מעולם לא קראתם בכתובים:’אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה, מאת ה׳ היתה זאת; היא נפלאת בעינינו‘? |
43 To pongah kang thuih o, Nangcae khae hoi ih Sithaw mah siangpahrang ah uk ih prae to la ving ueloe, athaih athai han koi acaeng khaeah paek tih.
| ”אני מתכוון לומר שאלוהים ייקח מכם את המלכות, וייתן אותה לעם אשר ייתן לו את חלקו ביבול. |
44 Mi kawbaktih doeh hae thlung nuiah amtimh kami loe koi phaeng tih: thlung mah taeh ih kaminawk doeh adip pueng tih, tiah a naa.
| מי שייפול על האבן הזאת יתנפץ לרסיסים, ומי שתיפול עליו האבן ישחק לאבק.“ |
45 Anih mah thuih ih patahhaih lok to qaima hoi Farasinawk mah thaih o naah, nihcae thuih koehhaih ih ni, tito panoek o.
| כשהבינו ראשי הכוהנים והפרושים שישוע התכוון אליהם – כלומר, שהם היו הכורמים במשל – |
46 To pongah nihcae mah anih naeh thaihaih loklam to pakrong o, toe kaminawk mah anih loe tahmaa maeto ni, tiah poek o pongah, nihcae mah pop parai kaminawk to zit o.
| הם רצו לתפוס אותו, אבל פחדו לעשות דבר מפני ההמון אשר האמין כי ישוע הוא נביא. |
