Jeremiah 20

1 Now Pashhur, the son of Immer the priest, who was chief officer in the house of Jehovah, heard Jeremiah prophesying these things.

וישמע פשחור בן אמר הכהן והוא פקיד נגיד בבית יהוה את ירמיהו נבא את הדברים האלה

2 Then Pashhur smote Jeremiah the prophet, and put him in the stocks that were in the upper gate of Benjamin, which was in the house of Jehovah.

ויכה פשחור את ירמיהו הנביא ויתן אתו על המהפכת אשר בשער בנימן העליון אשר בבית יהוה

3 And it came to pass on the morrow, that Pashhur brought forth Jeremiah out of the stocks. Then Jeremiah said to him, Jehovah has not called thy name Pashhur, but Magor-missabib.

ויהי ממחרת ויצא פשחור את ירמיהו מן המהפכת ויאמר אליו ירמיהו לא פשחור קרא יהוה שמך--כי אם מגור מסביב

4 For thus says Jehovah, Behold, I will make thee a terror to thyself, and to all thy friends. And they shall fall by the sword of their enemies, and thine eyes shall behold it. And I will give all Judah into the hand of the king of Babylon, and he shall carry them captive to Babylon, and shall kill them with the sword.

כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל אהביך ונפלו בחרב איביהם--ועיניך ראות ואת כל יהודה אתן ביד מלך בבל והגלם בבלה והכם בחרב

5 Moreover I will give all the riches of this city, and all the gains of it, and all the precious things of it, yea, all the treasures of the kings of Judah I will give into the hand of their enemies. And they shall make them a prey, and take them, and carry them to Babylon.

ונתתי את כל חסן העיר הזאת ואת כל יגיעה ואת כל יקרה ואת כל אוצרות מלכי יהודה אתן ביד איביהם ובזזום ולקחום והביאום בבלה

6 And thou, Pashhur, and all who dwell in thy house shall go into captivity. And thou shall come to Babylon, and there thou shall die, and there thou shall be buried, thou, and all thy friends, to whom thou have prophesied falsely.

ואתה פשחור וכל ישבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר--אתה וכל אהביך אשר נבאת להם בשקר

7 O Jehovah, thou have persuaded me, and I was persuaded. Thou are stronger than I, and have prevailed. I have become a laughing-stock all the day; everyone mocks me.

פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל היום כלה לעג לי

8 For as often as I speak, I cry out. I cry, Violence and destruction! Because the word of Jehovah is made a reproach to me, and a derision, all the day.

כי מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא כי היה דבר יהוה לי לחרפה ולקלס כל היום

9 And if I say, I will not make mention of him, nor speak any more in his name, then there is in my heart as it were a burning fire shut up in my bones, and I am weary with forbearing, and I cannot.

ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל

10 For I have heard the defaming of many, terror on every side. Denounce, and we will denounce him, say all my familiar friends, those who watch for my fall. Perhaps he will be persuaded, and we shall prevail against him, and we shall take our revenge on him.

כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלמי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו

11 But Jehovah is with me as an awesome mighty one. Therefore my persecutors shall stumble, and they shall not prevail. They shall be utterly put to shame, because they have not dealt wisely, even with an everlasting dishonor which shall never be forgotten.

ויהוה אותי כגבור עריץ על כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי לא השכילו כלמת עולם לא תשכח

12 But, O Jehovah of hosts, who tries the righteous, who sees the heart and the mind, let me see thy vengeance on them, for to thee I have revealed my cause.

ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי

13 Sing to Jehovah. Praise ye Jehovah, for he has delivered the soul of the needy man from the hand of evildoers.

שירו ליהוה--הללו את יהוה כי הציל את נפש אביון מיד מרעים

14 Cursed be the day in which I was born. Let not the day in which my mother bore me be blessed.

ארור היום אשר ילדתי בו יום אשר ילדתני אמי אל יהי ברוך

15 Cursed be the man who brought news to my father, saying, A man-child is born to thee, making him very glad.

ארור האיש אשר בשר את אבי לאמר ילד לך בן זכר--שמח שמחהו

16 And let that man be as the cities which Jehovah overthrew, and did not relent. And let him hear a cry in the morning, and shouting at noontime,

והיה האיש ההוא כערים אשר הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים

17 because he did not kill me from the womb, and so my mother would have been my grave, and her womb always great.

אשר לא מותתני מרחם ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם

18 Why did I come forth out of the womb to see labor and sorrow, that my days should be consumed with shame?

למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי