John 13
1 Now before the feast of the Passover, Jesus, knowing that his time had come that he would depart from this world to the Father, having loved his own who were in the world, he loved them to the end.
| ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃ |
2 During supper, the devil having already put into the heart of Judas Iscariot, Simon’s son, to betray him,
| ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃ |
3 Jesus, knowing that the Father had given all things into his hands, and that he came from God and was going to God,
| וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃ |
4 arose from supper, and laid aside his outer garments. He took a towel and wrapped a towel around his waist.
| ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃ |
5 Then he poured water into the basin, and began to wash the disciples’ feet and to wipe them with the towel that was wrapped around him.
| ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה׃ |
6 Then he came to Simon Peter. He said to him, “Lord, do you wash my feet?”
| ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃ |
7 Jesus answered him, “You do not know what I am doing now, but you will understand later.”
| ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע׃ |
8 Peter said to him, "You will never wash my feet in this lifetime (aiōn g165)!" Jesus answered him, "If I do not wash you, you have no part with me."
| ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃ (aiōn g165) |
9 Simon Peter said to him, “Lord, not my feet only, but also my hands and my head!”
| ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי׃ |
10 Jesus said to him, “Someone who has bathed only needs to have his feet washed, but is completely clean. You are clean, but not all of you.”
| ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃ |
11 For he knew him who would betray him; therefore he said, “You are not all clean.”
| כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃ |
12 So when he had washed their feet, put his outer garment back on, and sat down again, he said to them, “Do you know what I have done to you?
| ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃ |
13 You call me, ‘Teacher’ and ‘Lord.’ You say so correctly, for so I am.
| אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃ |
14 If I then, the Lord and the Teacher, have washed your feet, you also ought to wash one another’s feet.
| לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃ |
15 For I have given you an example, that you should also do as I have done to you.
| כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃ |
16 Most certainly I tell you, a servant is not greater than his lord, neither is one who is sent greater than he who sent him.
| אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו׃ |
17 If you know these things, blessed are you if you do them.
| אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו׃ |
18 I do not speak concerning all of you. I know whom I have chosen; but that the Scripture may be fulfilled, ‘He who eats bread with me has lifted up his heel against me.’
| לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃ |
19 From now on, I tell you before it happens, that when it happens, you may believe that I am he.
| מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃ |
20 Most certainly I tell you, he who receives whomever I send, receives me; and he who receives me, receives him who sent me.”
| אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי׃ |
21 When Jesus had said this, he was troubled in spirit, and testified, “Most certainly I tell you that one of you will betray me.”
| ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃ |
22 The disciples looked at one another, perplexed about whom he spoke.
| ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃ |
23 One of his disciples, whom Jesus loved, was at the table, leaning against Jesus’ chest.
| ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃ |
24 Simon Peter therefore beckoned to him, and said to him, “Tell us who it is of whom he speaks.”
| וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו׃ |
25 He, leaning back, as he was, on Jesus’ chest, asked him, “Lord, who is it?”
| ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃ |
26 Jesus therefore answered, “It is he to whom I will give this piece of bread when I have dipped it.” So when he had dipped the piece of bread, he gave it to Judas, the son of Simon Iscariot.
| ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃ |
27 After the piece of bread, then Satan entered into him. Then Jesus said to him, “What you do, do quickly.”
| ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃ |
28 Now nobody at the table knew why he said this to him.
| ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃ |
29 For some thought, because Judas had the money box, that Jesus said to him, “Buy what things we need for the feast,” or that he should give something to the poor.
| כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃ |
30 Therefore having received that morsel, he went out immediately. It was night.
| והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃ |
31 When he had gone out, Jesus said, “Now the Son of Man has been glorified, and God has been glorified in him.
| הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃ |
32 If God has been glorified in him, God will also glorify him in himself, and he will glorify him immediately.
| אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃ |
33 Little children, I will be with you a little while longer. You will seek me, and as I said to the Jews, ‘Where I am going, you cannot come,’ so now I tell you.
| בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃ |
34 A new commandment I give to you, that you love one another. Just as I have loved you, you also love one another.
| מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃ |
35 By this everyone will know that you are my disciples, if you have love for one another.”
| בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃ |
36 Simon Peter said to him, “Lord, where are you going?” Jesus answered, “Where I am going, you cannot follow now, but you will follow afterwards.”
| ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי׃ |
37 Peter said to him, “Lord, why cannot I follow you now? I will lay down my life for you.”
| ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן׃ |
38 Jesus answered him, “Will you lay down your life for me? Most certainly I tell you, the rooster will not crow until you have denied me three times.
| ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃ |
