Psalms 71
1 By David, [a Psalm sung by] the sons of Jonadab, and the first that were taken captive. O Lord, I have hoped in you: let me never be put to shame.
| בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם׃ |
2 In your righteousness deliver me and rescue me: incline your ear to me, and save me.
| בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני׃ |
3 Be to me a protecting God, and a strong hold to save me: for you are my fortress and my refuge.
| היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃ |
4 Deliver me, O my God, from the hand of the sinner, from the hand of the transgressor and unjust man.
| אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ׃ |
5 For you are my support, O Lord; O Lord, [you are] my hope from my youth.
| כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃ |
6 On you have I been stayed from the womb: from the belly of my mother you are my protector: of you is my praise continually.
| עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃ |
7 I am become as it were a wonder to many: but you are [my] strong helper.
| כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃ |
8 Let my mouth be filled with praise, that I may hymn your glory, [and] your majesty all the day.
| ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך׃ |
9 Cast me not off at the time of old age; forsake me not when my strength fails.
| אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני׃ |
10 For mine enemies have spoken against me; and they that lay wait for my soul have taken counsel together,
| כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃ |
11 saying, God has forsaken him: persecute you and take him; for there is none to deliver [him].
| לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל׃ |
12 O God, go not far from me, O my God, draw near to my help.
| אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃ |
13 Let those that plot against my soul be ashamed and utterly fail: let those that seek my hurt be clothed with shame and dishonour.
| יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃ |
14 But I will hope continually, and will praise you more and more.
| ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך׃ |
15 My mouth shall declare your righteousness openly, [and] your salvation all the day; for I am not acquainted with the affairs [of men].
| פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃ |
16 I will go on in the might of the Lord: O Lord, I will make mention of your righteousness only.
| אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃ |
17 O God, you have taught me from my youth, and until now will I declare your wonders;
| אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃ |
18 even until I am old and advanced in years. O God, forsake me not; until I shall have declared your arm to all the generation that is to come:
| וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃ |
19 even your power and your righteousness, O God, up to the highest [heavens, even] the mighty works which you has done: O God, who is like to you?
| וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך׃ |
20 What afflictions many and sore have you showed me! yet you did turn and quicken me, and brought me again from the depths of the earth.
| אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃ |
21 You did multiply your righteousness, and did turn and comfort me, and brought me again out of the depths of the earth.
| תרב גדלתי ותסב תנחמני׃ |
22 I will also therefore give thanks to you, O God, [because of] your truth, on an instrument of psalmody: I will sing psalms to you on the harp, O Holy One of Israel.
| גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃ |
23 My lips shall rejoice when I sing to you; and my soul, which you have redeemed.
| תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית׃ |
24 Moreover also my tongue shall dwell all the day upon your righteousness; when they shall be ashamed and confounded that seek my hurt.
| גם לשוני כל היום תהגה צדקתך כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי׃ |
