Matthew 20

1 "For the kingdom of heaven is like a landowner who went out early in the morning to hire laborers for his vineyard.

כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃

2 When he had agreed with the laborers for a denarius a day, he sent them into his vineyard.

והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃

3 He went out about nine in the morning, and saw others standing idle in the marketplace.

ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃

4 To them he said, 'You also go into the vineyard, and whatever is right I will give you.' So they went their way.

ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃

5 Again he went out about noon and at three in the afternoon, and did likewise.

ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃

6 About five that afternoon he went out, and found others standing. He said to them, 'Why do you stand here all day idle?'

ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃

7 "They said to him, 'Because no one has hired us.' "He said to them, 'You also go into the vineyard.'

ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃

8 When evening had come, the lord of the vineyard said to his manager, 'Call the laborers and pay them their wages, beginning from the last to the first.'

ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃

9 "When those who were hired at about five in the afternoon came, they each received a denarius.

ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃

10 When the first came, they supposed that they would receive more; and they likewise each received a denarius.

ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃

11 When they received it, they murmured against the master of the household,

ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃

12 saying, 'These last have spent one hour, and you have made them equal to us, who have borne the burden of the day and the scorching heat.'

אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃

13 "But he answered one of them, 'Friend, I am doing you no wrong. Did you not agree with me for a denarius?

ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃

14 Take that which is yours, and go your way. It is my desire to give to this last just as much as to you.

קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃

15 Is it not lawful for me to do what I want to with what I own? Or is your eye evil, because I am good?'

הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃

16 So the last will be first, and the first last; for many are called, but few are chosen."

ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃

17 As Jesus was going up to Jerusalem, he took the Twelve aside, and on the way he said to them,

ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃

18 "Look, we are going up to Jerusalem, and the Son of Man will be delivered to the chief priests and scribes, and they will condemn him to death,

הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃

19 and will hand him over to the non-Jews to mock, to scourge, and to crucify; and the third day he will be raised up."

ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃

20 Then the mother of the sons of Zebedee came to him with her sons, kneeling and asking a certain thing of him.

אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃

21 He said to her, "What do you want?" She said to him, "Command that these, my two sons, may sit, one on your right hand, and one on your left hand, in your Kingdom."

ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃

22 But Jesus answered and said, "You do not know what you are asking. Are you able to drink the cup that I am about to drink?" They said to him, "We are able."

ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃

23 He said to them, "You will indeed drink my cup, but to sit on my right hand and on my left hand is not mine to give; but it is for whom it has been prepared by my Father."

ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃

24 When the ten heard it, they were indignant with the two brothers.

ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃

25 But Jesus summoned them, and said, "You know that the rulers of the nations lord it over them, and their great ones exercise authority over them.

וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃

26 It will not be so among you, but whoever desires to become great among you must be your servant.

ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃

27 And whoever desires to be first among you must be your slave,

והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃

28 even as the Son of Man did not come to be served, but to serve, and to give his life as a ransom for many."

כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃

29 As they went out from Jericho, a large crowd followed him.

ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃

30 And look, two blind men sitting by the road, when they heard that Jesus was passing by, shouted, "Have mercy on us, Lord, son of David."

והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃

31 The crowd rebuked them, telling them that they should be quiet, but they shouted even more, "Have mercy on us, Lord, son of David."

ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃

32 Jesus stood still, and called them, and asked, "What do you want me to do for you?"

ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃

33 They told him, "Lord, that our eyes may be opened."

ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃

34 Jesus, being moved with compassion, touched their eyes; and immediately their eyes received their sight, and they followed him.

ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃