Isaiah 9
1 But there shall be no gloom to her that was in anguish. In the former time he brought into contempt the land of Zebulun and the land of Naphtali, but in the latter time hath he made it glorious, by the way of the sea, beyond Jordan, Galilee of the nations.
| כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד--דרך הים עבר הירדן גליל הגוים |
2 The people that walked in darkness have seen a great light: they that dwelt in the land of the shadow of death, upon them hath the light shined.
| העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם |
3 Thou hast multiplied the nation, thou hast increased their joy: they joy before thee according to the joy in harvest, as men rejoice when they divide the spoil.
| הרבית הגוי לא (לו) הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל |
4 For the yoke of his burden, and the staff of his shoulder, the rod of his oppressor, thou hast broken as in the day of Midian.
| כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו--החתת כיום מדין |
5 For all the armour of the armed man in the tumult, and the garments rolled in blood, shall even be for burning, for fuel of fire.
| כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש |
6 For unto us a child is born, unto us a son is given; and the government shall be upon his shoulder: and his name shall be called Wonderful, Counsellor, Mighty God, Everlasting Father, Prince of Peace.
| כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום |
7 Of the increase of his government and of peace there shall be no end, upon the throne of David, and upon his kingdom, to establish it, and to uphold it with judgment and with righteousness from henceforth even for ever. The zeal of the LORD of hosts shall perform this.
| לם רבה (למרבה) המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת |
8 The Lord sent a word into Jacob, and it hath lighted upon Israel.
| דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל |
9 And all the people shall know, [even] Ephraim and the inhabitant of Samaria, that say in pride and in stoutness of heart,
| וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר |
10 The bricks are fallen, but we will build with hewn stone: the sycomores are cut down, but we will change them into cedars.
| לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף |
11 Therefore the LORD shall set up on high against him the adversaries of Rezin, and shall stir up his enemies;
| וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך |
12 the Syrians before, and the Philistines behind, and they shall devour Israel with open mouth. For all this his anger is not turned away, but his hand is stretched out still.
| ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה |
13 Yet the people hath not turned unto him that smote them, neither have they sought the LORD of hosts.
| והעם לא שב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשו |
14 Therefore the LORD will cut off from Israel head and tail, palm-branch and rush, in one day.
| ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון--יום אחד |
15 The ancient and the honourable man, he is the head; and the prophet that teacheth lies, he is the tail.
| זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב |
16 For they that lead this people cause them to err; and they that are led of them are destroyed.
| ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים |
17 Therefore the Lord shall not rejoice over their young men, neither shall he have compassion on their fatherless and widows: for every one is profane and an evil-doer, and every mouth speaketh folly. For all this his anger is not turned away, but his hand is stretched out still.
| על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנותיו לא ירחם--כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה |
18 For wickedness burneth as the fire; it devoureth the briers and thorns: yea, it kindleth in the thickets of the forest, and they roll upward in thick clouds of smoke.
| כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן |
19 Through the wrath of the LORD of hosts is the land burnt up: the people also are as the fuel of fire; no man spareth his brother.
| בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו |
20 And one shall snatch on the right hand, and be hungry; and he shall eat on the left hand, and they shall not be satisfied: they shall eat every man the flesh of his own arm:
| ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו איש בשר זרעו יאכלו |
21 Manasseh, Ephraim; and Ephraim, Manasseh: and they together shall be against Judah. For all this his anger is not turned away, but his hand is stretched out still.
| מנשה את אפרים ואפרים את מנשה--יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה |
