Exodus 2
1 And there goeth a man of the house of Levi, and he taketh the daughter of Levi,
| וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי |
2 and the woman conceiveth, and beareth a son, and she seeth him that he [is] fair, and she hideth him three months,
| ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים |
3 and she hath not been able any more to hide him, and she taketh for him an ark of rushes, and daubeth it with bitumen and with pitch, and putteth the lad in it, and putteth [it] in the weeds by the edge of the River;
| ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר |
4 and his sister stationeth herself afar off, to know what is done to him.
| ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו |
5 And a daughter of Pharaoh cometh down to bathe at the River, and her damsels are walking by the side of the River, and she seeth the ark in the midst of the weeds, and sendeth her handmaid, and she taketh it,
| ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה |
6 and openeth, and seeth him — the lad, and lo, a child weeping! and she hath pity on him, and saith, 'This is [one] of the Hebrews' children.'
| ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו--ותאמר מילדי העברים זה |
7 And his sister saith unto the daughter of Pharaoh, 'Do I go? when I have called for thee a suckling woman of the Hebrews, then she doth suckle the lad for thee;'
| ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד |
8 and the daughter of Pharaoh saith to her, 'Go;' and the virgin goeth, and calleth the mother of the lad,
| ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד |
9 and the daughter of Pharaoh saith to her, 'Take this lad away, and suckle him for me, and I — I give thy hire;' and the woman taketh the lad, and suckleth him.
| ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו |
10 And the lad groweth, and she bringeth him in to the daughter of Pharaoh, and he is to her for a son, and she calleth his name Moses, and saith, 'Because — from the water I have drawn him.'
| ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו |
11 And it cometh to pass, in those days, that Moses is grown, and he goeth out unto his brethren, and looketh on their burdens, and seeth a man, an Egyptian, smiting a man, a Hebrew, [one] of his brethren,
| ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו |
12 and he turneth hither and thither, and seeth that there is no man, and smiteth the Egyptian, and hideth him in the sand.
| ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול |
13 And he goeth out on the second day, and lo, two men, Hebrews, striving! and he saith to the wrong-doer, 'Why dost thou smite thy neighbour?'
| ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך |
14 and he saith, 'Who set thee for a head and a judge over us? to slay me art thou saying [it], as thou hast slain the Egyptian?' and Moses feareth, and saith, 'Surely the thing hath been known.'
| ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו--הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר |
15 And Pharaoh heareth of this thing, and seeketh to slay Moses, and Moses fleeth from the face of Pharaoh, and dwelleth in the land of Midian, and dwelleth by the well.
| וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר |
16 And to a priest of Midian [are] seven daughters, and they come and draw, and fill the troughs, to water the flock of their father,
| ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן |
17 and the shepherds come and drive them away, and Moses ariseth, and saveth them, and watereth their flock.
| ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם |
18 And they come in to Reuel their father, and he saith, 'Wherefore have ye hastened to come in to-day?'
| ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום |
19 and they say, 'A man, an Egyptian, hath delivered us out of the hand of the shepherds, and also hath diligently drawn for us, and watereth the flock;'
| ותאמרן--איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן |
20 and he saith unto his daughters, 'And where [is] he? why [is] this? — ye left the man! call for him, and he doth eat bread.'
| ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם |
21 And Moses is willing to dwell with the man, and he giveth Zipporah his daughter to Moses,
| ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה |
22 and she beareth a son, and he calleth his name Gershom, for he said, 'A sojourner I have been in a strange land.'
| ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר--גר הייתי בארץ נכריה |
23 And it cometh to pass during these many days, that the king of Egypt dieth, and the sons of Israel sigh because of the service, and cry, and their cry goeth up unto God, because of the service;
| ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה |
24 and God heareth their groaning, and God remembereth His covenant with Abraham, with Isaac, and with Jacob;
| וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב |
25 and God seeth the sons of Israel, and God knoweth.
| וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים |
