Genesis 34
1 And Dinah, daughter of Leah, whom she hath borne to Jacob, goeth out to look on the daughters of the land,
| ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ |
2 and Shechem, son of Hamor the Hivite, a prince of the land, seeth her, and taketh her, and lieth with her, and humbleth her;
| וירא אתה שכם בן חמור החוי--נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה |
3 and his soul cleaveth to Dinah, daughter of Jacob, and he loveth the young person, and speaketh unto the heart of the young person.
| ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער |
4 And Shechem speaketh unto Hamor his father, saying, 'Take for me this damsel for a wife.'
| ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה |
5 And Jacob hath heard that he hath defiled Dinah his daughter, and his sons were with his cattle in the field, and Jacob kept silent till their coming.
| ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם |
6 And Hamor, father of Shechem, goeth out unto Jacob to speak with him;
| ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו |
7 and the sons of Jacob came in from the field when they heard, and the men grieve themselves, and it [is] very displeasing to them, for folly he hath done against Israel, to lie with the daughter of Jacob — and so it is not done.
| ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה |
8 And Hamor speaketh with them, saying, 'Shechem, my son, his soul hath cleaved to your daughter; give her, I pray you, to him for a wife,
| וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם--תנו נא אתה לו לאשה |
9 and join ye in marriage with us; your daughters ye give to us, and our daughters ye take to yourselves,
| והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם |
10 and with us ye dwell, and the land is before you; dwell ye and trade [in] it, and have possessions in it.'
| ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם--שבו וסחרוה והאחזו בה |
11 And Shechem saith unto her father, and unto her brethren, 'Let me find grace in your eyes, and that which ye say unto me, I give;
| ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן |
12 multiply on me exceedingly dowry and gift, and I give as ye say unto me, and give to me the young person for a wife.'
| הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה |
13 And the sons of Jacob answer Shechem and Hamor his father deceitfully, and they speak (because he defiled Dinah their sister),
| ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה--וידברו אשר טמא את דינה אחתם |
14 and say unto them, 'We are not able to do this thing, to give our sister to one who hath a foreskin: for it [is] a reproach to us.
| ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה--לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו |
15 'Only for this we consent to you; if ye be as we, to have every male of you circumcised,
| אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר |
16 then we have given our daughters to you, and your daughters we take to ourselves, and we have dwelt with you, and have become one people;
| ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד |
17 and if ye hearken not unto us to be circumcised, then we have taken our daughter, and have gone.'
| ואם לא תשמעו אלינו להמול--ולקחנו את בתנו והלכנו |
18 And their words are good in the eyes of Hamor, and in the eyes of Shechem, Hamor's son;
| וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור |
19 and the young man delayed not to do the thing, for he had delight in Jacob's daughter, and he is honourable above all the house of his father.
| ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו |
20 And Hamor cometh — Shechem his son also — unto the gate of their city, and they speak unto the men of their city, saying,
| ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר |
21 'These men are peaceable with us; then let them dwell in the land, and trade [in] it; and the land, lo, [is] wide before them; their daughters let us take to ourselves for wives, and our daughters give to them.
| האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם |
22 'Only for this do the men consent to us, to dwell with us, to become one people, in every male of us being circumcised, as they are circumcised;
| אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו--להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים |
23 their cattle, and their substance, and all their beasts — are they not ours? only let us consent to them, and they dwell with us.'
| מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו |
24 And unto Hamor, and unto Shechem his son, hearken do all those going out of the gate of his city, and every male is circumcised, all those going out of the gate of his city.
| וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר--כל יצאי שער עירו |
25 And it cometh to pass, on the third day, in their being pained, that two of the sons of Jacob, Simeon and Levi, Dinah's brethren, take each his sword, and come in against the city confidently, and slay every male;
| ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר |
26 and Hamor, and Shechem his son, they have slain by the mouth of the sword, and they take Dinah out of Shechem's house, and go out.
| ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו |
27 Jacob's sons have come in upon the wounded, and they spoil the city, because they had defiled their sister;
| בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר--אשר טמאו אחותם |
28 their flock and their herd, and their asses, and that which [is] in the city, and that which [is] in the field, have they taken;
| את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו |
29 and all their wealth, and all their infants, and their wives they have taken captive, and they spoil also all that [is] in the house.
| ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית |
30 And Jacob saith unto Simeon and unto Levi, 'Ye have troubled me, by causing me to stink among the inhabitants of the land, among the Canaanite, and among the Perizzite: and I [am] few in number, and they have been gathered against me, and have smitten me, and I have been destroyed, I and my house.'
| ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי |
31 And they say, 'As a harlot doth he make our sister?'
| ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו |
