Job 34
1 Elihu hob sodann wieder an und sprach:
| ויען אליהוא ויאמר׃ |
2 Hört, ihr Weisen, meine Worte, und ihr Verständigen leiht mir euer Ohr.
| שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי׃ |
3 Denn das Ohr prüft die Worte, wie der Gaumen die Speise kostet.
| כי אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל׃ |
4 Das Rechte wollen wir ausfindig machen, gemeinsam erkennen, was gut ist.
| משפט נבחרה לנו נדעה בינינו מה טוב׃ |
5 Denn Hiob hat gesagt: “Ich bin schuldlos, doch Gott hat mir mein Recht entzogen.
| כי אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי׃ |
6 Trotz meines Rechtes soll ich lügen? Mich traf ein böser Pfeil, ohne mein Verschulden.”
| על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע׃ |
7 Wo ist ein Mann wie Hiob, der Lästerung wie Wasser trinkt,
| מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים׃ |
8 zur Genossenschaft mit Übelthätern schreitet und zum Umgang mit Frevlern?
| וארח לחברה עם פעלי און וללכת עם אנשי רשע׃ |
9 Denn er hat gesagt: “Der Mensch hat keinen Nutzen davon, daß er mit Gott Freundschaft hält.”
| כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים׃ |
10 Darum, ihr Einsichtigen, hört mir zu: Ferne sei es, daß Gott Frevel übte, und der Allmächtige Unrecht!
| לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול׃ |
11 Nein, des Menschen Thun vergilt er ihm und nach des Mannes Wandel läßt er's ihm ergehen.
| כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו׃ |
12 Ja wahrlich, Gott handelt nicht ungerecht und der Allmächtige beugt nicht das Recht.
| אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט׃ |
13 Wer hat ihm die Erde anvertraut? Und wer hat die ganze Welt gegründet?
| מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה׃ |
14 Wenn er auf sich nur achtete, seinen Geist und Odem an sich zöge,
| אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃ |
15 so würde alles Fleisch miteinander vergehen, und der Mensch würde wieder zu Staub.
| יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃ |
16 Hast du Verstand, so höre dies, leihe dein Ohr dem Laute meiner Worte.
| ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי׃ |
17 Kann auch, wer das Recht haßt, die Zügel führen? Oder willst du den Gerechten, Gewaltigen ins Unrecht setzen?
| האף שונא משפט יחבוש ואם צדיק כביר תרשיע׃ |
18 Ihn, der zum König spricht: “Du Nichtswürdiger!” “du Gottloser” zu Edlen?
| האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים׃ |
19 Der nicht Partei für Fürsten nimmt, noch den Reichen vor dem Armen bevorzugt; denn seiner Hände Werk sind sie alle.
| אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם׃ |
20 Augenblicklich sterben sie und mitten in der Nacht: das Volk wird aufgerüttelt, und sie fahren dahin; und den Starken beseitigt man, ohne eine Hand zu rühren.
| רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד׃ |
21 Denn seine Augen schauen auf eines jeden Wege, und alle seine Schritte sieht er.
| כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה׃ |
22 Keine Finsternis giebts und kein so tiefes Dunkel, da sich die Übelthäter bergen könnten.
| אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און׃ |
23 Denn er braucht nicht erst auf einen Mann zu achten, damit er vor Gott zum Gericht erscheine.
| כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט׃ |
24 Er zerschmettert Starke ohne Untersuchung und läßt andre an ihre Stelle treten.
| ירע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם׃ |
25 Somit kennt er ihre Thaten und stürzt sie über Nacht, und sie werden zermalmt.
| לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו׃ |
26 Ihre Missethat geißelt er, da, wo alle es sehen,
| תחת רשעים ספקם במקום ראים׃ |
27 darum, weil sie von ihm abgefallen sind und alle seine Wege außer acht gelassen haben,
| אשר על כן סרו מאחריו וכל דרכיו לא השכילו׃ |
28 damit sie das Geschrei des Armen vor ihn brächten, und er das Schreien der Elenden hörte.
| להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע׃ |
29 Und wenn er Ruhe schaft, wer will ihn verurteilen? Wenn er das Antlitz verbirgt, wer kann ihn schauen? Und dennoch wacht er über Volk und Menschen,
| והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃ |
30 daß nicht ein ruchloser Mensch herrsche, nicht Fallstricke des Volks.
| ממלך אדם חנף ממקשי עם׃ |
31 Denn hat man etwa zu Gotte gesagt: “Ich trage, will nicht Übles thun!
| כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל׃ |
32 “Über das, was ich nicht sehe, belehre du mich; wenn ich Unrecht gethan habe, will ich's nicht wieder thun”.
| בלעדי אחזה אתה הרני אם עול פעלתי לא אסיף׃ |
33 Soll er es nach deinem Sinne vergelten, weil du verschmähst? Denn du mußt bestimmen und nicht ich! Und was du weißt sprich aus!
| המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר׃ |
34 Einsichtige Leute werden mir sagen, und ein weiser Mann, der mir zuhört:
| אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי׃ |
35 “Hiob redet ohne Einsicht, und seine Worte sind ohne Überlegung.”
| איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל׃ |
36 O, möchte doch Hiob fort und fort geprüft werden wegen seiner Einwände nach Sünderart!
| אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי און׃ |
37 Denn zu seiner Sünde fügt er Frevel; in unserer Mitte höhnt er und macht viel Redens gegen Gott.
| כי יסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל׃ |
