איוב 5

1 קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה

Call, I pray thee—is there one to answer thee? Or, to which of the holy ones, wilt thou turn?

2 כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה

For, to the foolish man, death is caused by vexation, and, the simple one, is slain by jealousy.

3 אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם

I, have seen the foolish taking root, and then hath his home decayed, in a moment:

4 ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל

His children are far removed from safety, and they are crushed in the gate, and there is none to deliver:

5 אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם

Whose harvest, the hungry, eateth up, and, even out of thorn hedges, he taketh it, and the snare gapeth for their substance.

6 כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל

For sorrow, cometh not forth out of the dust, —nor, out of the ground, sprouteth trouble.

7 כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף

Though, man, to trouble, were born, as, sparks, on high, do soar,

8 אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי

Yet indeed, I, would seek unto El, and, unto Elohim, would I set forth any cause: —

9 עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר

Who doeth great things, beyond all search, —Wondrous things, till they cannot be recounted;

10 הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות

Who giveth rain, upon the face of the earth, and sendeth forth waters, over the face of the open fields;

11 לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע

Setting the lowly on high, and, mourners, are uplifted to safety;

12 מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה

Who doth frustrate the schemes of the crafty, that their hands cannot achieve abiding success;

13 לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה

Who captureth the wise in their own craftiness, yea the headlong counsel of the crooked:

14 יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים

By day, they encounter darkness, and, as though it were night, they grope at high noon.

15 וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון

But he saveth from the sword, out of their mouth, and, out of the hand of the strong, the needy.

16 ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה

Thus to the poor hath come hope, and, perversity, hath shut her mouth.

17 הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס

Lo! how happy is the man whom God correcteth! Therefore, the chastening of the Almighty, do not thou refuse;

18 כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה

For, he, woundeth that he may bind up, He smiteth through, that, his own hands, may heal.

19 בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע

In six troubles, he will rescue thee, and, in seven, there shall smite thee no misfortune:

20 ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב

In famine, he will ransom thee from death, and in battle from the power of the sword;

21 בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא

During the scourge of the tongue, shalt thou be hid, neither shalt thou be afraid of destruction when it cometh;

22 לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא

At destruction and at hunger, shalt thou laugh, and, of the wild beast of the earth, be not thou afraid;

23 כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך

For, with the stones of the field, shall be thy covenant, and, the wild beast of the field, hath been made thy friend;

24 וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא

And thou shalt know that, at peace, is thy tent, and shalt visit thy fold, and miss nothing;

25 וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ

And thou shalt know, that numerous is thy seed, and, thine offspring, like the young shoots of the field.

26 תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו

Thou shalt come, yet robust, to the grave, as a stack of sheaves mounteth up in its season.

27 הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך

Lo! as for this, we have searched it out—so, it is, Hear it, and know, thou, for thyself.