איוב 9
| ויען איוב ויאמר | 1 |
Odpověděv pak Job, řekl:
| אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל | 2 |
I ovšem vím, žeť tak jest; nebo jak by mohl člověk spravedliv býti před Bohem silným?
| אם-יחפץ לריב עמו-- לא-יעננו אחת מני-אלף | 3 |
A chtěl-li by se hádati s ním, nemohl by jemu odpovědíti ani na jedno z tisíce slov.
| חכם לבב ואמיץ כח-- מי-הקשה אליו וישלם | 4 |
Moudrého jest srdce a silný v moci. Kdo zatvrdiv se proti němu, pokoje užil?
| המעתיק הרים ולא ידעו-- אשר הפכם באפו | 5 |
On přenáší hory, než kdo shlédne, a podvrací je v prchlivosti své.
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון | 6 |
On pohybuje zemí z místa jejího, tak že se třesou sloupové její.
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם | 7 |
On když zapovídá slunci, nevychází, a hvězdy zapečeťuje.
| נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים | 8 |
On roztahuje nebe sám, a šlapá po vlnách mořských.
| עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן | 9 |
On učinil Arktura, Oriona, Kuřátka a hvězdy skryté na poledne.
| עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר | 10 |
On činí věci veliké, a to nevystižitelné a divné, jimž není počtu.
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו | 11 |
Ano jde-li mimo mne, tedy nevidím; ovšem když pomíjí, neznamenám ho.
| הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה | 12 |
Tolikéž jestliže co uchvátí, kdo mu to rozkáže navrátiti? Kdo dí jemu: Co činíš?
| אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב | 13 |
Nezdržel-li by Bůh hněvu svého, klesli by před ním spolu spuntovaní, jakkoli mocní.
| אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו | 14 |
Jakž bych já tedy jemu odpovídati, a jaká slova svá proti němu vyhledati mohl?
| אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן | 15 |
Kterémuž, bych i spravedliv byl, nebudu odpovídati, ale před soudcím svým pokořiti se budu.
| אם-קראתי ויענני-- לא-אאמין כי-יאזין קולי | 16 |
Ač bych pak i volal, a on mi se ozval, neuvěřím, aby vyslyšel hlas můj,
| אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם | 17 |
Poněvadž vichřicí setřel mne, rozmnožil rány mé bez příčiny.
| לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים | 18 |
Aniž mi dá oddechnouti, ale sytí mne hořkostmi.
| אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני | 19 |
Obrátil-li bych se k moci, aj, onť jest nejsilnější; pakli k soudu, kdo mi rok složí?
| אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני | 20 |
Jestliže se za spravedlivého stavěti budu, ústa má potupí mne; pakli za upřímého, převráceného mne býti ukáží.
| תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי | 21 |
Jsem-li upřímý, nebudu věděti toho; nenáviděti budu života svého.
| אחת היא על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה | 22 |
Jediná jest věc, pročež jsem to mluvil, že upřímého jako bezbožného on zahlazuje.
| אם-שוט ימית פתאם-- למסת נקים ילעג | 23 |
Jestliže bičem náhle usmrcuje, zkušování nevinných se posmívá;
| ארץ נתנה ביד-רשע-- פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא | 24 |
Země dána bývá v ruku bezbožného, tvář soudců jejich zakrývá: jestliže ne on, kdož jiný jest?
| וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה | 25 |
Dnové pak moji rychlejší byli nežli posel; utekli, aniž viděli dobrých věcí.
| חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל | 26 |
Pominuli jako prudké lodí, jako orlice letící na pastvu.
| אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה | 27 |
Dím-li: Zapomenu se na své naříkání, zanechám horlení svého, a posilím se:
| יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני | 28 |
Lekám se všech bolestí svých, vida, že mne jich nezprostíš.
| אנכי ארשע למה-זה הבל איגע | 29 |
Jestli jsem bezbožný, pročež bych nadarmo pracoval?
| אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג והזכותי בבר כפי | 30 |
Ano bych se i umyl vodou sněžnou, a očistil mýdlem ruce své,
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי | 31 |
Tedy v jámě pohřížíš mne, tak že se ode mne zprzní i to roucho mé.
| כי-לא-איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט | 32 |
Nebo Bůh není člověkem jako já, jemuž bych odpovídati mohl, a abychom vešli spolu v soud.
| לא יש-בינינו מוכיח-- ישת ידו על-שנינו | 33 |
Aniž máme prostředníka mezi sebou, kterýž by rozhodl nás oba.
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני | 34 |
Kdyby odjal ode mne prut svůj, a strach jeho aby mne nekormoutil,
| אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי | 35 |
Tehdáž bych mluvil, a nebál bych se, poněvadž není toho tak při mně.
