שיר השירים 3

1 על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו

By night on my bed I sought him whom my soul loves: I sought him, but found him not; I called him, but he listened not to me.

2 אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות--אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו

I will rise now, and go about in the city, in the marketplaces, and in the streets, and I will seek him whom my soul loves: I sought him, but I found him not.

3 מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם

The watchmen who go their rounds in the city found me. [I said], Have you seen him whom my soul loves?

4 כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו--עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי

[It was] as a little [while] after I parted from them, that I found him whom my soul loves: I held him, and did not let him go, until I brought him into my mother's house, and into the chamber of her that conceived me.

5 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ

I have charged you, O daughters of Jerusalem, by the powers and by the virtues of the field, that you rouse not nor awake [my] love, until he please.

6 מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן מקטרת מר ולבונה מכל אבקת רוכל

Who is this that comes up from the wilderness as pillars of smoke, perfumed with myrrh and frankincense, with all powders of the perfumer?

7 הנה מטתו שלשלמה--ששים גברים סביב לה מגברי ישראל

Behold Solomon's bed; sixty mighty men of the mighty ones of Israel are round about it.

8 כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות

They all hold a sword, being expert in war: every man [has] his sword upon his thigh because of fear by night.

9 אפריון עשה לו המלך שלמה--מעצי הלבנון

King Solomon made himself a litter of woods of Lebanon.

10 עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם

He made the pillars of it silver, the bottom of it gold, the covering of it scarlet, in the midst of it a pavement of love, for the daughters of Jerusalem.

11 צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה--בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו

Go forth, you daughters of Sion, and behold king Solomon, with the crown wherewith his mother crowned him, in the day of his espousals, and in the day of the gladness of his heart.