”אין ספק שתיתקלו בפיתויים לחטוא ותועמדו בניסיון, “אמר ישוע לתלמידיו,”אבל אוי לאדם שדרכו אלה יבואו! | 1 |
לאדם כזה מוטב יהיה אם יקשרו אבן כבדה לצווארו ויטביעו אותו בים, מאשר שישא בעונש החמור המצפה למכשילים את המאמינים הצעירים. | 2 |
היזהרו לכם.”אם חטא לך אחיך – הוכח אותו, ואם הוא מצטער ומבקש את סליחתך – סלח לו. | 3 |
גם אם הוא חטא לך שבע פעמים ביום אחד, אבל ביקש את סליחתך בכל פעם, עליך לסלוח לו.“ | 4 |
ביקשו השליחים מהאדון:”הגדל את אמונתנו!“ | 5 |
”אפילו הייתה אמונתכם כגרגר צמח החרדל, “השיב ישוע,”הייתם אומרים לעץ הגדול הזה להיעקר ממקומו ולהתגלגל לים, והיה נשמע לכם! | 6 |
”נניח שיש לך עבד החורש בשדה או רועה את הצאן. בשובו הביתה מן השדה האם תאמר לו:’שב, נח ואכול את ארוחת־הערב שלך?‘ | 7 |
ודאי שלא. הרי תאמר לו:’הכן לי את ארוחתי, אחר כך חגור סינר והיה מוכן להגיש לי את מה שאבקש. לאחר שאגמור לאכול תוכל ללכת לאכול את ארוחתך‘. | 8 |
העבד אינו מצפה לתודה, מפני שעשה את המוטל עליו. | 9 |
”כך התנהגו גם אתם – אל תצפו לשבחים כשאתם מקיימים את מצוותי, כי אתם רק ממלאים את חובתכם.“ | 10 |
בדרכו לירושלים יצא ישוע מגבול הגליל ונכנס אל אזור השומרון. | 11 |
בבואו אל אחד הכפרים ראה עשרה מצורעים עומדים במרחק מה | 12 |
וקוראים בתחינה:”ישוע רבנו, רחם עלינו!“ | 13 |
ישוע הביט בהם ואמר:”לכו אל הכהן והראו לו שנרפאתם!“בהיותם בדרך הם נרפאו. | 14 |
אחד הנרפאים חזר אל ישוע וקרא בשמחה ובצהלה:”הללויה, אני בריא!“ | 15 |
האיש, שהיה שומרוני, נפל על פניו לרגלי ישוע והודה לו מעומק לבו על שריפא אותו. | 16 |
”האם לא ריפאתי עשרה אנשים?“שאל ישוע.”היכן תשעת האחרים? | 17 |
האם רק השומרוני הזה חזר כדי להודות לאלוהים?“ | 18 |
”קום ולך, אמונתך ריפאה אותך“, אמר ישוע לאיש. | 19 |
יום אחד שאלו הפרושים את ישוע:”מתי תבוא מלכות האלוהים?“”מלכות האלוהים לא תבוא בצורה גלויה“, השיב ישוע. | 20 |
”לא תוכלו לומר:’מלכות האלוהים כאן‘, או’מלכות האלוהים שם‘. כי מלכות האלוהים היא בקרבכם.“ | 21 |
ישוע פנה אל תלמידיו ואמר:”יבוא הזמן שתשתוקקו כל־כך שאחזור אליכם, ולו גם ליום אחד בלבד, אך משאלתכם לא תתמלא. | 22 |
”אם מישהו יאמר לכם:’ראיתי את המשיח במקום פלוני!‘אל תאמינו לו ואל תלכו לחפש אותי. | 23 |
כי כשיבוא בן־האדם באמת, תדעו זאת ללא כל ספק; בואו ייראה לעין כברק המאיר את השמים מקצה לקצה. | 24 |
אבל לפני כן עליו לסבול הרבה ולהידחות על־ידי הדור הזה. | 25 |
”בימי בן־האדם יתנהלו החיים כבימי נוח. | 26 |
בני־האדם אכלו, שתו והתחתנו – הכול התנהל כרגיל עד היום שבו נכנס נוח לתיבה, ואז בא המבול והשמיד את כולם. | 27 |
”גם בימיו של לוט היה המצב דומה: האנשים אכלו, שתו, קנו, מכרו, נטעו ובנו. | 28 |
אולם ביום שעזב לוט את סדום המטיר אלוהים אש וגפרית על העיר, והשמיד את כולם. | 29 |
כך יהיה המצב ביום שובי. | 30 |
”אם תהיה מחוץ לבית ביום ההוא – אל תחזור לארוז את חפציך; אם תהיה בשדה – אל תחזור העירה. | 31 |
זכרו מה קרה לאשת לוט! | 32 |
מי שמנסה להציל את חייו יאבד אותם; מי שיוותר על חייו יציל אותם. | 33 |
בלילה ההוא שני אנשים יישנו באותו חדר: האחד יילקח והשני יישאר. | 34 |
שתי נשים יטחנו יחד: האחת תילקח וחברתה תישאר. | 35 |
שני גברים יעבדו בשדה: האחד יילקח וחברו יישאר.“ | 36 |
”אדון, לאן הם יילקחו?“שאלו התלמידים.”במקום שבו נמצא הפגר, שם יתאספו הנשרים“, השיב ישוע. | 37 |