לוּקָס 22
| בהתקרב חג הפסח חיפשו ראשי הכוהנים והסופרים דרך להיפטר מישוע בלי לעורר מהומות בעם – דבר שפחדו ממנו מאוד. | 1 |
Ba he inton u bredi wa ana sa na, a ti whewhre, wa ba you ndi ngan u za.
| 2 |
Bi ninkon bi tu du Irji, baba bi han be, ba susun da tre nitu bawu Yesu, ni ki basi klu sissri ba ndji.
| אז נכנס השטן ביהודה איש קריות, שהיה אחד משנים־עשר תלמידי ישוע. | 3 |
Ibrji a ri ni Yahuza Iskariyoti, iri ni mi mri koh ma tso.
| יהודה הלך אל ראשי הכוהנים ואל מפקדי משמר בית־המקדש כדי להתייעץ איתם כיצד להסגיר את ישוע לידיהם. | 4 |
Yahuda a hi ninkon bi toh ndu Irji, biwa ba yah ndji kpatsri, wawu ni vu Yesu no ba.
| ראשי הכוהנים ומפקדי משמר בית־המקדש שמחו מאוד על העזרה שהציע להם יהודה, והבטיחו לו כסף. | 5 |
U ba ngyiri ni wu, nda no nklen
| מאותה עת חיפש יהודה הזדמנות להסגיר את ישוע לידיהם, כשלא יהיה בחברת אנשים רבים. | 6 |
Wa kpa nyime, da wa nkon wa ani vu noba ni nton wa indji bana he na.
| בהגיע חג הפסח, ביום שבו מקריבים זבח, | 7 |
Ivi u gah u za, naki ba ti gan u hay ikru wu ton yin.
| שלח ישוע את פטרוס ויוחנן להכין את הסדר. | 8 |
Yesu a ton Bitrus mba Yohana, da tre, Hi ndi mla bubu biri u ton yin, du ta ri.
| ”היכן אתה רוצה שנכין את הסעודה?“שאלו את ישוע. | 9 |
Ba mye, ni nsten wu son ki hi mla bubu ati?
| ”בכניסה לירושלים תפגשו אדם נושא כד מים“, השיב ישוע.”לכו אחריו, היכנסו אל הבית שאליו יכנס | 10 |
A ka sah ni bawu, inde bi ri nimi gbu'a, bi tsra nio ndji a nji iriman. Hu hi ri nimi koh wa ani ri.
| ואמרו לבעל הבית:’רבנו ביקש שתראה לנו את חדר האורחים אשר הכנת לו ולתלמידיו בשביל הסדר‘. | 11 |
Hla ni ndji u koh, ndi mala, tre mikoh bi tsri he ni ntsen, wa mi ribi ri ni mri koh mu?
| הוא יוביל אתכם אל הקומה השנייה ויראה לכם חדר גדול שהכין למעננו. שם תכינו את הסעודה.“ | 12 |
Ani tsro yi kikle ko u koshu, wa ba mla ti ye bika mla ti ni mun.
| פטרוס ויוחנן הלכו העירה; הכול התרחש בדיוק כפי שאמר ישוע, והם הכינו את הסדר. | 13 |
U ba hi da toh ikpe a he naki. Baka mla bubu u tan bredi wa ana sa na.
| מאוחר יותר הגיעו ישוע ושאר התלמידים, וכשהגיעה השעה התיישבו כולם סביב השולחן. | 14 |
Da inton ati wa ka sun ni mri koh ma.
| ”נכספתי לאכול עמכם את סעודת הפסח לפני שאתייסר“, פתח ישוע ואמר: | 15 |
Wa a hla ni bawu, mi you suron ndi mi tan bredi wa ana sa na ni yi, ri ni yah.
| ”אני אומר לכם ששוב לא אוכל את סעודת הפסח, עד אשר תתקיים במלוא משמעותה במלכות האלוהים.“ | 16 |
Naki mi hla yiwu, mi na la tan bredi ni yi na, se ba mla wu ti ni koh Irji.
| לאחר מכן לקח ישוע כוס יין, ברך ואמר:”קחו את היין ושתו ממנו כולכם. | 17 |
Yesu ban gbaju'a da ngyiri nda tre kpa wayi, gaa ni kpambi.
| ”דעו לכם ששוב לא אשתה יין עד אשר תבוא מלכות האלוהים.“ | 18 |
Naki mi si hla yiwu mi na la so mma klo kunkro na, se koh Irji ye.
| לאחר מכן הוא לקח כיכר לחם (מצה), הודה לאלוהים עליו, פרס את הלחם לפרוסות, נתן לתלמידיו ואמר:”זהו גופי הניתן בעדכם. עשו זאת לזיכרוני.“ | 19 |
A ban bredi'a nda ngyiri, nda mere no ba nda tre wayi yi nma kpa mu, wa ba no don biyi, bita ti nayi ndi ta ri mre mu.
| בתום הסעודה הגיש להם ישוע עוד כוס יין ואמר:”כוס זאת מסמלת את הברית החדשה בין אלוהים לביניכם – ברית שנחתמה בדמי. | 20 |
A ban gbaju'a ni kogon bredi, iwa yi a si sa tre'a, a yi mu wa ba kahle don biyi.
| אולם ליד השולחן יושב האיש שיסגיר אותי. | 21 |
Bi ka mla yah indji wa ani vu noba, a he nime ni tu tebru.
| בן־האדם הולך למות כפי שנגזר עליו, אולם אני אומר לכם: אוי לו לאיש שיסגיר אותו!“ | 22 |
Naki Ivren Ndji hi gbigbi na ba tre, Iyah ndi kima wa ani vu noba.
| התלמידים החלו לשאול זה את זה מי מהם עלול לעשות מעשה נורא שכזה. | 23 |
Baka lunde nda ni mye kpa mba, ahi nha ni mi mbu wa ani tie kpe mba.
| בין התלמידים התעורר ויכוח: מי מהם החשוב ביותר. | 24 |
Ba lu si sen nyu ni kpa mba, nitu ninkon u shu.
| אמר להם ישוע:”בעולמנו רודים המלכים והשליטים בנתיניהם, ובכל זאת אלה נחשבים לדורשים בטוב נתיניהם. | 25 |
A hla ni bawu, bi tu chu baba ndji biwa bana toh Irji na, ba tsro gbengblen mba, bari ba he ni gbengblen nitu mba, ba you ba ndi bi mulki ni daraja.
| אולם אצלכם המצב שונה; מי שמרבה לשרת אתכם הוא יהיה הגדול מביניכם, והמנהיג יהיה משרת. | 26 |
Du na he naki ni yi na, naki du ndji wa a ninkonni yi du he na vivren tsitsa, indji wa a zan yi ka he na u tindu.
| ומי נחשב גדול, מי שיושב בשולחן או מי שמשרת את מי שבשולחן? כמובן שהיושב בשולחן. ואילו אני ביניכם כמשרת. | 27 |
A hi nha a hi ninkon, wa a sun ni tebru, ko a wa a si tie ndu'a? Ana wa a sun nitu tebru na? Naki me na ndji u tie ndu ni mi mbi.
| ”מאחר ששמרתם לי אמונים על־אף הצרות והקשיים, | 28 |
Naki biyi bi he ni mie ni mi tsra
| ומאחר שאבי הנחיל לי מלכות, הריני מעניק לכם בזאת את הזכות | 29 |
Mi no yi mulki na wa Tie mu a ne.
| לאכול ולשתות על שולחני במלכותי, ולשבת על כסאות לשפוט את שנים־עשר שבטי ישראל.“ | 30 |
Bi ri ndi so ni tebru u mulki, bi sun ni koh mu, ndi ta blatre ni lbe tso u Israila.
| ”שמעון, שמעון, “המשיך האדון,”השטן דורש את כולכם, לסנן אתכם כמו חיטה. | 31 |
Siman, Siman, mla zren me tie, ibrji a wa inton wa ani yre u na alkama.
| אבל התפללתי בעדך שלא תאבד את אמונתך. לאחר שתחזור בתשובה חזק את אחיך.“ | 32 |
Naki ba si bre ni wu, du you suron me du na joku na, inde wu kma ye wu ka tre trre ndindi ma wa ani no mri vayi me gbengblen.
| ”אדוני, “קרא שמעון פטרוס,”אני מוכן ללכת איתך לבית־הסוהר ואף למות איתך!“ | 33 |
Bitrus a hla wu Bachi mi he ni mereu hu hi ni brusuna mba kyu.
| אולם ישוע ענה:”פטרוס, אני אומר לך שעוד היום, לפני קריאת התרנגול, תתכחש לי שלוש פעמים ותאמר שאינך מכיר אותי כלל. | 34 |
Yesu ka sa ni wu ni hla wu Bitrus, kafi du gba tbu luwa nkpu tra u kpatron ndi wu na toh me na.
| ”כאשר שלחתי אתכם לבשר את הבשורה בלי כסף, בלי תרמיל ובלי נעליים האם חסרתם משהו?“המשיך ישוע.”לא חסר לנו דבר“, השיבו. | 35 |
Yesu ka hla ni bawu, inton wa mi ton yi hama ni bu ko go ple, ko lagban zah, ibi ka wa kpie hama? U baka trre ndi a'a.
| ”אבל עכשיו, “אמר להם ישוע,”למי שיש כסף ותרמיל שייקח אותם איתו; ולמי שאין חרב – שימכור את מעילו ויקנה אחת. | 36 |
Ama zizan'a, i wa a he ni mbu ka ban ni igople. Ndji wa ana he ni inji ngban na, ka ban klon ma le nd le ri.
| כי הגיע המועד שתתקיים הנבואה הכתובה עלי:’הוא נימנה בין פושעים‘. כן, כל מה שכתבו עלי הנביאים יתקיים במלואו.“ | 37 |
Naki mi hla yiwu, ikpie wa ba nha nitu mu ani he naki, ba bla you na bi la tre, ikpei wa ba tre ni tumu a he naki.
| ”אדון, “קראו התלמידים,”יש לנו כאן שתי חרבות.“”אלה מספיקות לכם“, השיב ישוע. | 38 |
U ba tre, “Bachi, iyah, ngye inji ngban hari, wa a tre da tsra nu
| לאחר מכן יצא ישוע מהעיר והלך אל הר הזיתים, כמנהגו מדי יום, והתלמידים הלכו בעקבותיו. | 39 |
Da ba ri la u yalu kle, Yesu a hi na ani tie chachuu hi ni ngbulu Zaitun, se mri koh ma ba hu.
| בהגיעו אל המקום אמר ישוע לתלמידיו:”התפללו שלא תבואו לידי ניסיון.“ | 40 |
Da baka kai niki, waka hla bawu, ta bre Irji don du yi ri ni mi lah tre na.
| ישוע התרחק מתלמידיו מרחק־מה, כרע על ברכיו והתפלל: | 41 |
A kaba don da ch'bi, nda kukyu ngbarju nda bre,
| ”אבי, אם יש ברצונך, אנא, הרחק ממני את כוס הייסורים. אולם אני רוצה שייעשה רצונך ולא רצוני!“ | 42 |
Nda tre, Bachi, inde wu kpa nyime wu ka ban gbarju i rju ni mu.
| לאחר מכן נגלה אליו מלאך מן השמים וחיזק אותו. | 43 |
Se Maleka ni shu ye niwu nda no gbengblen suron.
| בגלל סבלו הרב הוא התפלל בדבקות רבה, וזיעתו נפלה על הארץ כטיפות דם גדולות. | 44 |
Ahe nimi iyah kpukpo me, a you ni bre, hra ikrji ma ni grji na gble yi.
| כאשר סיים ישוע את תפילתו וחזר אל תלמידיו, מצא אותם ישנים מרוב צער ועייפות. | 45 |
A lunde ni bre ma, da ye ni mri koh, da ye toh ba basi kruna don ani lo ba suron.
| ”מדוע אתם ישנים?“שאל ישוע.”קומו והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון.“ | 46 |
Wa a mye ba a ngye sa bi si kruna? Lunde ndi bre du yina ri ni yah na.
| בעודו מדבר התקרב אליו קהל גדול של אנשים ובראשם צעד יהודה, שהיה אחד מתלמידיו. יהודה קרב אל ישוע כדי לנשקו, | 47 |
A he ni mi tre, se ga gbugbu ndji ba ye baba Yahuda iri ni mi mri koh ma tso'a, nda ye whewhrre ni Yesu nda hlan vu.
| אולם ישוע אמר לו:”יהודה, האם בנשיקה אתה עומד להסגיר את בן־האדם?“ | 48 |
Ni ki Yesu ka tre, Yahuda, wu ban Vren Ndji no ni hlan vu?
| כשראו התלמידים את העומד להתרחש שאלו את ישוע:”אדון, אתה רוצה שנכה אותם בחרבות שלנו?“ | 49 |
U biwa ba krju Yesu you ni tsutsu, ba toh ikpie wa si zren, nda tre, Bachi ki tsen ni inji ngba?
| ואחד מהם קיצץ את אוזנו הימנית של עבד הכוהן הגדול. | 50 |
Iri ni mi mri koh ma a chu nji nda yba iton ninkon bi nha be u woh ko ri.
| ישוע עצר בעדם ואמר:”הניחו להם לעשות את שלהם.“לאחר מכן נגע באוזנו של העבד וריפא אותה. | 51 |
U Yesu ka tre, a tsra naki da taba iton nda wakar ni wu.”
| ישוע פנה אל ראשי הכוהנים, מפקדי משמר בית־המקדש והזקנים שבאו לאסרו:”מדוע אתם באים אלי בחרבות ובמקלות, האם אני גנב או שודד? | 52 |
Yesu tre ni tie ndu ni koh Irji, ni bi gben ni koh Irji baba chiche ndji ba, wa ba you ni koh shishi bi rju na bi ye vu ndji u ybi, ni ba nji ngban ni kpala?
| מדוע לא אסרתם אותי בבית־המקדש? הרי הייתי שם כל יום. אבל זוהי שעתכם, ושעת שלטון החושך.“ | 53 |
Ni wa mi na he ni yi ni tra Irji, bina vu me na, zizan a nton mbi ni gbengblen u bu.
| הם אסרו את ישוע והובילוהו אל בית הכוהן הגדול. פטרוס הלך אחריהם במרחק־מה, | 54 |
Ba vu nda nji nda hi, ba nji hi ni koh ba, u Bitrus ka ta hu ni gbugban mu.
| אולם הצטרף אליהם כשהדליקו מדורה בחצר והתיישבו סביבה. | 55 |
Niki baka muh lu ni tsutsu ra, nda ku sun niki wawu mbawu, Bitrus a sun ni tsutsu mba.
| משרתת אחת הבחינה בפטרוס לאור המדורה. היא נעצה בו מבט וקראה:”האיש הזה היה עם ישוע!“ | 56 |
Sei wa ri a toh a sun ni kpan lu'a, nda you shishi ni wu, nda tre ndji yi ba he mbawu.”
| פטרוס הכחיש בתוקף את דבריה:”אישה, איני מכיר אותו כלל!“ | 57 |
U Bitrus a kpa tron, nda tre iwa mi na toh na.”
| כעבור זמן קצר הבחין מישהו אחר בפטרוס.”אתה ודאי אחד מהם!“אמר.”מה פתאום, “הכחיש פטרוס,”אינני אחד מהם!“ | 58 |
Vi toh fi me yi, u ndji ri ka toh nda tre, wu mewu he ni mi mba. Bitrus tre ndi, “Ana me na.”
| כעבור שעה בערך העיר אדם נוסף:”אין לי ספק שהאיש הזה היה עם ישוע, כי שניהם מהגליל.“ | 59 |
Intonri hi, i ndji ri a kama nda la tre, njanji ndji yi ahe ni wu, a vren Galili.
| פטרוס הכחיש שוב:”בן־אדם, איני יודע על מה אתה מדבר!“לפני שסיים פטרוס את דבריו נשמעה קריאת התרנגול. | 60 |
Bitrus a tre, ndi mi na toh kpie wa asi tre na, nda asi he ni mi tre u gbah lu tbi.
| באותו רגע פנה ישוע והביט בעיניו של פטרוס. אז נזכר פטרוס בדברי האדון:”לפני קריאת התרנגול תתכחש לי שלוש פעמים.“ | 61 |
A kma u Bachi ka yah Bitrus. Se Bitrus ka ri mre ikpie wa Bachi tre'a, se a hla niwu, kafi du gbah du tbi luwa, u kpa tron nkpu tra ndi wu wu na toh me na.
| הוא יצא מהחצר ומירר בבכי. | 62 |
Da Bitrus rju nda yi u'lo suron.
| החיילים שהופקדו על שמירת ישוע לעגו לו, הכו אותו והתעללו בו. | 63 |
Se ndji bi wa ba troh baba Yesu ba ka zah wu da tsi me.
| הם קשרו את עיניו, הכו אותו באגרופים וקראו בלעג:”נביא שכמוך, נחש מי הכה אותך?“ | 64 |
Da baka kawu shishi, nda mye hla tawu a nha wru'u?
| הם המשיכו לקלל ולהעליב אותו. | 65 |
Ba ka tre trre u nanye, ni meme tre ni Yesu.
| למחרת בבוקר הובא ישוע לפני חברי הסנהדרין, ראשי הכוהנים, הסופרים וזקני העם. | 66 |
Da imble kpan u chiche ndji baka ka bi baba bi toh ndu Irji, baba bi nha lbe se da nji'u hi ni bi tuchu, baba bi ninkon bari.
| ”האם אתה באמת המשיח?“שאלו אותו. אך ישוע השיב:”אם אגיד לכם, לא תאמינו לי, | 67 |
Da tre hla ni tawu a wuyi wu Almasihu'a” wa a hla ni bawu ko mi hla yiwu, bina kpanyime na,
| ואם אשאל אתכם שאלות לא תשיבו לי. | 68 |
Inde mi ye yi, bi na kasa ni muh na.
| אולם עוד מעט בן־האדם ישב לימין גבורת האלוהים.“ | 69 |
Aman ni ko shishi, Ivren Indji ni sun ni woh ko ri u gbengblen Irji.
| ”אם כך, בן־אלוהים אתה?“”אתם אמרתם שאני הוא“השיב ישוע. | 70 |
Ba ka tre, u u” Vren Irji? Se Yesu ka kasa ni bawu ikpie wa bi tre a me yi.
| ”איננו זקוקים לעדויות נוספות!“הם קראו.”במו אוזנינו שמענו אותו אומר דברים אלה!“ | 71 |
Ba tre don ngye ki si wa shaida? Kita ni tu mbu ki woh ni nyu ma.”
