ירמיה 22

1 כה אמר יהוה רד בית מלך יהודה ודברת שם את הדבר הזה׃

Thus saith the Lord; Go thou, and go down to the house of the king of Juda, and thou shalt speak there this word,

2 ואמרת שמע דבר יהוה מלך יהודה הישב על כסא דוד אתה ועבדיך ועמך הבאים בשערים האלה׃

and thou shalt say, Hear the word of the Lord, O king of Juda, that sittest on the throne of David, thou, and thy house, and thy people, and they that go in at these gates:

3 כה אמר יהוה עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תנו אל תחמסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה׃

thus saith the Lord; Execute ye judgment and justice, and rescue the spoiled out of the hand of him that wrongs him: and oppress not the stranger, and orphan, and widow, and sin not, and shed no innocent blood in this place.

4 כי אם עשו תעשו את הדבר הזה ובאו בשערי הבית הזה מלכים ישבים לדוד על כסאו רכבים ברכב ובסוסים הוא ועבדו ועמו׃

For if ye will indeed perform this word, then shall there enter in by the gates of this house kings sitting upon the throne of David, and riding on chariots and horses, they, and their servants, and their people.

5 ואם לא תשמעו את הדברים האלה בי נשבעתי נאם יהוה כי לחרבה יהיה הבית הזה׃

But if ye will not perform these words, by myself have I sworn, saith the Lord, that this house shall be [brought] to desolation.

6 כי כה אמר יהוה על בית מלך יהודה גלעד אתה לי ראש הלבנון אם לא אשיתך מדבר ערים לא נושבה׃

For thus saith the Lord concerning the house of the king of Juda; Thou art Galaad to me, [and] the head of Libanus: [yet] surely I will make thee a desert, [even] cities that shall not be inhabited:

7 וקדשתי עליך משחתים איש וכליו וכרתו מבחר ארזיך והפילו על האש׃

and I will bring upon thee a destroying man, and his axe: and they shall cut down thy choice cedars, and cast [them] into the fire.

8 ועברו גוים רבים על העיר הזאת ואמרו איש אל רעהו על מה עשה יהוה ככה לעיר הגדולה הזאת׃

And nations shall pass through this city, and each shall say to his neighbour, Why has the Lord done thus to this great city?

9 ואמרו על אשר עזבו את ברית יהוה אלהיהם וישתחוו לאלהים אחרים ויעבדום׃

And they shall say, Because they forsook the covenant of the Lord their God, and worshipped strange gods, and served them.

10 אל תבכו למת ואל תנדו לו בכו בכו להלך כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו׃

Weep not for the dead, nor lament for him: weep bitterly for him that goes away: for he shall return no more, nor see his native land.

11 כי כה אמר יהוה אל שלם בן יאשיהו מלך יהודה המלך תחת יאשיהו אביו אשר יצא מן המקום הזה לא ישוב שם עוד׃

For thus saith the Lord concerning Sellem the son of Josias, who reigns in the place of Josias his father, who has gone forth out of this place; He shall not return thither any more:

12 כי במקום אשר הגלו אתו שם ימות ואת הארץ הזאת לא יראה עוד׃

but in that place whither I have carried him captive, there shall he die, and shall see this land no more.

13 הוי בנה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן לו׃

He that builds his house not with justice, and his upper chambers not with judgment, who works by means of his neighbour for nothing, and will by no means give him his reward.

14 האמר אבנה לי בית מדות ועליות מרוחים וקרע לו חלוני וספון בארז ומשוח בששר׃

Thou hast built for thyself a well-proportioned house, airy chambers, fitted with windows, and wainscoted with cedar, and painted with vermilion.

15 התמלך כי אתה מתחרה בארז אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו׃

Shalt thou reign, because thou art provoked with thy father Achaz? they shall not eat, and they shall not drink: it is better for thee to execute judgment and justice.

16 דן דין עני ואביון אז טוב הלוא היא הדעת אתי נאם יהוה׃

They understood not, they judged not the cause of the afflicted, nor the cause of the poor: is not this thy not knowing me? saith the Lord.

17 כי אין עיניך ולבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשפוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות׃

Behold, thine eyes are not good, nor thine heart, but [they go] after thy covetousness, and after the innocent blood to shed it, and after acts of injustice and slaughter, to commit them.

18 לכן כה אמר יהוה אל יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לא יספדו לו הוי אחי והוי אחות לא יספדו לו הוי אדון והוי הדה׃

Therefore thus saith the Lord concerning Joakim son of Josias, king of Juda, even concerning this man; they shall not bewail him, [saying], Ah brother! neither shall they at all weep for him, [saying], Alas Lord.

19 קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם׃

He shall be buried with the burial of an ass; he shall be dragged roughly along and cast outside the gate of Jerusalem.

20 עלי הלבנון וצעקי ובבשן תני קולך וצעקי מעברים כי נשברו כל מאהביך׃

Go up to Libanus, and cry; and utter thy voice to Basan, and cry aloud to the extremity of the sea: for all thy lovers are destroyed.

21 דברתי אליך בשלותיך אמרת לא אשמע זה דרכך מנעוריך כי לא שמעת בקולי׃

I spoke to thee on [occasion of] thy trespass, but thou saidst, I will not hearken. This [has been] thy way from thy youth, thou hast not hearkened to my voice.

22 כל רעיך תרעה רוח ומאהביך בשבי ילכו כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך׃

The wind shall tend all thy shepherds, and thy lovers shall go into captivity; for then shalt thou be ashamed and disgraced because of all thy lovers.

23 ישבתי בלבנון מקננתי בארזים מה נחנת בבא לך חבלים חיל כילדה׃

O thou that dwellest in Libanus, making thy nest in the cedars, thou shalt groan heavily, when pangs as of a travailing woman are come upon thee.

24 חי אני נאם יהוה כי אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני כי משם אתקנך׃

[As] I live, saith the Lord, though Jechonias son of Joakim king of Juda were indeed the seal upon my right hand, thence would I pluck thee;

25 ונתתיך ביד מבקשי נפשך וביד אשר אתה יגור מפניהם וביד נבוכדראצר מלך בבל וביד הכשדים׃

and I will deliver thee into the hands of them that seek thy life, before whom thou art afraid, into the hands of the Chaldeans.

26 והטלתי אתך ואת אמך אשר ילדתך על הארץ אחרת אשר לא ילדתם שם ושם תמותו׃

And I will cast forth thee, and thy mother that bore thee, into a land where thou wast not born; and there ye shall die.

27 ועל הארץ אשר הם מנשאים את נפשם לשוב שם שמה לא ישובו׃

But they shall by no means return to the land which they long for in their souls.

28 העצב נבזה נפוץ האיש הזה כניהו אם כלי אין חפץ בו מדוע הוטלו הוא וזרעו והשלכו על הארץ אשר לא ידעו׃

Jechonias is dishonoured as a good-for-nothing vessel; for he is thrown out and cast forth into a land which he knew not.

29 ארץ ארץ ארץ שמעי דבר יהוה׃

Land, land, hear the word of the Lord.

30 כה אמר יהוה כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש ישב על כסא דוד ומשל עוד ביהודה׃

Write ye this man an outcast: for there shall none of his seed at all grow up to sit on the throne of David, [or as] a prince yet in Juda.