איוב 35

1 ויען אליהו ויאמר׃

Igitur Eliu hæc rursum locutus est:

2 הזאת חשבת למשפט אמרת צדקי מאל׃

Numquid æqua tibi videtur tua cogitatio, ut diceres: Iustior sum Deo?

3 כי תאמר מה יסכן לך מה אעיל מחטאתי׃

Dixisti enim: Non tibi placet quod rectum est: vel quid tibi proderit, si ego peccavero?

4 אני אשיבך מלין ואת רעיך עמך׃

Itaque ego respondebo sermonibus tuis, et amicis tuis tecum.

5 הבט שמים וראה ושור שחקים גבהו ממך׃

Suspice cælum et intuere, et contemplare æthera quod altior te sit.

6 אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו׃

Si peccaveris, quid ei nocebis? et si multiplicatæ fuerint iniquitates tuæ, quid facies contra eum?

7 אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח׃

Porro si iuste egeris, quid donabis ei, aut quid de manu tua accipiet?

8 לאיש כמוך רשעך ולבן אדם צדקתך׃

Homini, qui similis tui est, nocebit impietas tua: et filium hominis adiuvabit iustitia tua.

9 מרב עשוקים יזעיקו ישועו מזרוע רבים׃

Propter multitudinem calumniatorum clamabunt: et eiulabunt propter vim brachii tyrannorum.

10 ולא אמר איה אלוה עשי נתן זמרות בלילה׃

Et non dixit: Ubi est Deus, qui fecit me, qui dedit carmina in nocte,

11 מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו׃

Qui docet nos super iumenta terræ, et super volucres cæli erudit nos.

12 שם יצעקו ולא יענה מפני גאון רעים׃

Ibi clamabunt, et non exaudiet, propter superbiam malorum.

13 אך שוא לא ישמע אל ושדי לא ישורנה׃

Non ergo frustra audiet Deus, et Omnipotens causas singulorum intuebitur.

14 אף כי תאמר לא תשורנו דין לפניו ותחולל לו׃

Etiam cum dixeris: Non considerat: iudicare coram illo, et expecta eum.

15 ועתה כי אין פקד אפו ולא ידע בפש מאד׃

Nunc enim non infert furorem suum, nec ulciscitur scelus valde.

16 ואיוב הבל יפצה פיהו בבלי דעת מלין יכבר׃

Ergo Iob frustra aperit os suum, et absque scientia verba multiplicat.