מארק 10

1 ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃

Et exiit inde exurgens venit in fines Iudaeae ultra Iordanem: et conveniunt iterum turbae ad eum: et sicut consueverat, iterum docebat illos.

2 ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃

Et accedentes Pharisaei interrogabant eum: Si licet viro uxorem dimittere: tentantes eum.

3 ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃

At ille respondens, dixit eis: Quid vobis praecepit Moyses?

4 ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃

Qui dixerunt: Moyses permisit libellum repudii scribere, et dimittere.

5 ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃

Quibus respondens Iesus, ait: Ad duritiam cordis vestri scripsit vobis praeceptum istud.

6 אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃

ab initio autem creaturae masculum, et feminam fecit eos Deus.

7 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃

Propter hoc relinquet homo patrem suum, et matrem, et adhaerebit ad uxorem suam:

8 והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃

et erunt duo in carne una. Itaque iam non sunt duo, sed una caro.

9 לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃

Quod ergo Deus coniunxit, homo non separet.

10 ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃

Et in domo iterum discipuli eius de eodem interrogaverunt eum.

11 ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃

Et ait illis: Quicumque dimiserit uxorem suam, et aliam duxerit, adulterium committit super eam.

12 ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃

Et si uxor dimiserit virum suum, et alii nupserit, moechatur.

13 ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃

Et offerebant illi parvulos ut tangeret illos. Discipuli autem comminabantur offerentibus.

14 וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃

Quos cum videret Iesus, indigne tulit, et ait illis: Sinite parvulos venire ad me, et ne prohibueritis eos: talium enim est regnum Dei.

15 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃

Amen dico vobis: Quisquis non receperit regnum Dei velut parvulus, non intrabit in illud.

16 ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם׃

Et complexans eos, et imponens manus super illos, benedicebat eos.

17 ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃ (aiōnios g166)

Et cum egressus esset in via, procurrens quidam genu flexo ante eum, rogabat eum dicens: Magister bone, quid faciam ut vitam aeternam percipiam? (aiōnios g166)

18 ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃

Iesus autem dixit ei: Quid me dicis bonum: Nemo bonus, nisi unus Deus.

19 הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך׃

Praecepta nosti: Ne adulteres, Ne occidas, Ne fureris, Ne falsum testimonium dixeris, Ne fraudum feceris, Honora patrem tuum et matrem.

20 ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי׃

At ille respondens, ait illi: Magister, haec omnia observavi a iuventute mea.

21 ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי׃

Iesus autem intuitus eum, dilexit eum, et dixit ei: Unum tibi deest: vade, quaecumque habes vende, et da pauperibus, et habebis thesaurum in caelo: et veni, sequere me.

22 ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו׃

Qui contristatus in verbo, abiit moerens: erat enim habens multas possessiones.

23 ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃

Et circumspiciens Iesus, ait discipulis suis: Quam difficile qui pecunias habent, in regnum Dei introibunt!

24 ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים׃

Discipuli autem obstupescebant in verbis eius. At Iesus rursus respondens ait illis: Filioli, quam difficile est, confidentes in pecuniis, in regnum Dei introire!

25 נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃

Facilius est, camelum per foramen acus transire, quam divitem intrare in regnum Dei.

26 ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃

Qui magis admirabantur, dicentes ad semetipsos: Et quis potest salvus fieri?

27 ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר׃

Et intuens illos Iesus, ait: Apud homines impossibile est, sed non apud Deum: omnia enim possibilia sunt apud Deum.

28 ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃

Et coepit ei Petrus dicere: Ecce nos dimisimus omnia, et secuti sumus te.

29 ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃

Respondens Iesus, ait: Amen dico vobis: Nemo est, qui reliquerit domum, aut fratres, aut sorores, aut patrem, aut matrem, aut filios, aut agros propter me, et propter Evangelium,

30 אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים׃ (aiōn g165, aiōnios g166)

qui non accipiat centies tantum, nunc in tempore hoc: domos, et fratres, et sorores, et matres, et filios, et agros, cum persecutionibus, et in saeculo futuro vitam aeternam. (aiōn g165, aiōnios g166)

31 ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים׃

Multi autem erunt primi novissimi, et novissimi primi.

32 ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃

Erant autem in via ascendentes Ierosolymam: et praecedebat illos Iesus, et stupebant: et sequentes timebant. Et assumens iterum duodecim, coepit illis dicere quae essent ei eventura.

33 הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃

Quia ecce ascendimus Ierosolymam, et Filius hominis tradetur principibus sacerdotum, et Scribis, et senioribus, et damnabunt eum morte, et tradent eum gentibus:

34 ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃

et illudent ei, et conspuent eum, et flagellabunt eum, et interficient eum: et tertia die resurget.

35 ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך׃

Et accedunt ad eum Iacobus, et Ioannes filii Zebedaei, dicentes: Magister, volumus ut quodcumque petierimus, facias nobis.

36 ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃

At ille dixit eis: Quid vultis ut faciam vobis?

37 ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃

Et dixerunt: Da nobis ut unus ad dexteram tuam, et alius ad sinistram tuam sedeamus in gloria tua.

38 ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה׃

Iesus autem ait eis: Nescitis quid petatis: potestis bibere calicem, quem ego bibo: aut baptismo, quo ego baptizor, baptizari?

39 ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו׃

At illi dixerunt ei: Possumus. Iesus autem ait eis: Calicem quidem, quem ego bibo, bibetis; et baptismo, quo ego baptizor, baptizabimini:

40 אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם׃

sedere autem ad dexteram meam, vel ad sinistram, non est meum dare vobis, sed quibus paratum est.

41 ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃

Et audientes decem indignati sunt de Iacobo, et Ioanne.

42 ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃

Iesus autem vocans eos, ait illis: Scitis quia hi, qui videntur principari gentibus, dominantur eis: et principes eorum potestatem habent ipsorum.

43 ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃

Non ita est autem in vobis, sed quicumque voluerit fieri maior, erit vester minister:

44 והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃

et quicumque voluerit in vobis primus esse, erit omnium servus.

45 כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃

Nam et Filius hominis non venit ut ministraretur ei, sed ut ministraret, et daret animam suam redemptionem pro multis.

46 ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃

Et veniunt Iericho: et proficiscente eo de Iericho, et discipulis eius, et plurima multitudine, filius Timaei Bartimaeus caecus, sedebat iuxta viam mendicans.

47 וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃

Qui cum audisset quia Iesus Nazarenus est, coepit clamare, et dicere: Iesu fili David, miserere mei.

48 ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃

Et comminabantur ei multi ut taceret. At ille multo magis clamabat: Fili David miserere mei.

49 ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃

Et stans Iesus praecepit illum vocari. Et vocant caecum dicentes ei: Animaequior esto: surge, vocat te.

50 וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃

Qui proiecto vestimento suo exiliens, venit ad eum.

51 ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃

Et respondens Iesus dixit illi: Quid tibi vis faciam? Caecus autem dixit ei: Rabboni, ut videam.

52 ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃

Iesus autem ait illi: Vade, fides tua te salvum fecit. Et confestim vidit, et sequebatur eum in via.

Jesus Blesses the Little Children