מתיו 26
| ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃ | 1 |
And it came to pass, when Jesus had finished all these words, he said unto his disciples,
| אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃ | 2 |
Ye know that after two days the passover cometh, and the Son of man is delivered up to be crucified.
| ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃ | 3 |
Then were gathered together the chief priests, and the elders of the people, unto the court of the high priest, who was called Caiaphas;
| ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃ | 4 |
and they took counsel together that they might take Jesus by subtilty, and kill him.
| ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃ | 5 |
But they said, Not during the feast, lest a tumult arise among the people.
| ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃ | 6 |
Now when Jesus was in Bethany, in the house of Simon the leper,
| ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃ | 7 |
there came unto him a woman having an alabaster cruse of exceeding precious ointment, and she poured it upon his head, as he sat at meat.
| ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃ | 8 |
But when the disciples saw it, they had indignation, saying, To what purpose is this waste?
| כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃ | 9 |
For this [ointment] might have been sold for much, and given to the poor.
| וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃ | 10 |
But Jesus perceiving it said unto them, Why trouble ye the woman? for she hath wrought a good work upon me.
| כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃ | 11 |
For ye have the poor always with you; but me ye have not always.
| כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃ | 12 |
For in that she poured this ointment upon my body, she did it to prepare me for burial.
| אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃ | 13 |
Verily I say unto you, Wheresoever this gospel shall be preached in the whole world, that also which this woman hath done shall be spoken of for a memorial of her.
| וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃ | 14 |
Then one of the twelve, who was called Judas Iscariot, went unto the chief priests,
| ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃ | 15 |
and said, What are ye willing to give me, and I will deliver him unto you? And they weighed unto him thirty pieces of silver.
| ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃ | 16 |
And from that time he sought opportunity to deliver him [unto them].
| ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃ | 17 |
Now on the first [day] of unleavened bread the disciples came to Jesus, saying, Where wilt thou that we make ready for thee to eat the passover?
| ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃ | 18 |
And he said, Go into the city to such a man, and say unto him, The Master saith, My time is at hand; I keep the passover at thy house with my disciples.
| ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃ | 19 |
And the disciples did as Jesus appointed them; and they made ready the passover.
| ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃ | 20 |
Now when even was come, he was sitting at meat with the twelve disciples;
| ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃ | 21 |
and as they were eating, he said, Verily I say unto you, that one of you shall betray me.
| ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃ | 22 |
And they were exceeding sorrowful, and began to say unto him every one, Is it I, Lord?
| ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃ | 23 |
And he answered and said, He that dipped his hand with me in the dish, the same shall betray me.
| הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃ | 24 |
The Son of man goeth, even as it is written of him: but woe unto that man through whom the Son of man is betrayed! good were it for that man if he had not been born.
| ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃ | 25 |
And Judas, which betrayed him, answered and said, Is it I, Rabbi? He saith unto him, Thou hast said.
| ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃ | 26 |
And as they were eating, Jesus took bread, and blessed, and brake it; and he gave to the disciples, and said, Take, eat; this is my body.
| ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃ | 27 |
And he took a cup, and gave thanks, and gave to them, saying, Drink ye all of it;
| כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃ | 28 |
for this is my blood of the covenant, which is shed for many unto remission of sins.
| ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃ | 29 |
But I say unto you, I will not drink henceforth of this fruit of the vine, until that day when I drink it new with you in my Father’s kingdom.
| ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃ | 30 |
And when they had sung a hymn, they went out unto the mount of Olives.
| אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ | 31 |
Then saith Jesus unto them, All ye shall be offended in me this night: for it is written, I will smite the shepherd, and the sheep of the flock shall be scattered abroad.
| ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃ | 32 |
But after I am raised up, I will go before you into Galilee.
| ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל׃ | 33 |
But Peter answered and said unto him, If all shall be offended in thee, I will never be offended.
| ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃ | 34 |
Jesus said unto him, Verily I say unto thee, that this night, before the cock crow, thou shalt deny me thrice.
| ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃ | 35 |
Peter saith unto him, Even if I must die with thee, [yet] will I not deny thee. Likewise also said all the disciples.
| אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃ | 36 |
Then cometh Jesus with them unto a place called Gethsemane, and saith unto his disciples, Sit ye here, while I go yonder and pray.
| ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃ | 37 |
And he took with him Peter and the two sons of Zebedee, and began to be sorrowful and sore troubled.
| ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃ | 38 |
Then saith he unto them, My soul is exceeding sorrowful, even unto death: abide ye here, and watch with me.
| וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃ | 39 |
And he went forward a little, and fell on his face, and prayed, saying, O my Father, if it be possible, let this cup pass away from me: nevertheless, not as I will, but as thou wilt.
| ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃ | 40 |
And he cometh unto the disciples, and findeth them sleeping, and saith unto Peter, What, could ye not watch with me one hour?
| שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃ | 41 |
Watch and pray, that ye enter not into temptation: the spirit indeed is willing, but the flesh is weak.
| ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃ | 42 |
Again a second time he went away, and prayed, saying, O my Father, if this cannot pass away, except I drink it, thy will be done.
| ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃ | 43 |
And he came again and found them sleeping, for their eyes were heavy.
| ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃ | 44 |
And he left them again, and went away, and prayed a third time, saying again the same words.
| ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃ | 45 |
Then cometh he to the disciples, and saith unto them, Sleep on now, and take your rest: behold, the hour is at hand, and the Son of man is betrayed into the hands of sinners.
| קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃ | 46 |
Arise, let us be going: behold, he is at hand that betrayeth me.
| עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃ | 47 |
And while he yet spake, lo, Judas, one of the twelve, came, and with him a great multitude with swords and staves, from the chief priests and elders of the people.
| והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃ | 48 |
Now he that betrayed him gave them a sign, saying, Whomsoever I shall kiss, that is he: take him.
| ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃ | 49 |
And straightway he came to Jesus, and said, Hail, Rabbi; and kissed him.
| ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃ | 50 |
And Jesus said unto him, Friend, [do] that for which thou art come. Then they came and laid hands on Jesus, and took him.
| והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ | 51 |
And behold, one of them that were with Jesus stretched out his hand, and drew his sword, and smote the servant of the high priest, and struck off his ear.
| ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃ | 52 |
Then saith Jesus unto him, Put up again thy sword into its place: for all they that take the sword shall perish with the sword.
| או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃ | 53 |
Or thinkest thou that I cannot beseech my Father, and he shall even now send me more than twelve legions of angels?
| ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃ | 54 |
How then should the scriptures be fulfilled, that thus it must be?
| בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃ | 55 |
In that hour said Jesus to the multitudes, Are ye come out as against a robber with swords and staves to seize me? I sat daily in the temple teaching, and ye took me not.
| וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃ | 56 |
But all this is come to pass, that the scriptures of the prophets might be fulfilled. Then all the disciples left him, and fled.
| והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃ | 57 |
And they that had taken Jesus led him away to [the house of] Caiaphas the high priest, where the scribes and the elders were gathered together.
| ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר׃ | 58 |
But Peter followed him afar off, unto the court of the high priest, and entered in, and sat with the officers, to see the end.
| והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃ | 59 |
Now the chief priests and the whole council sought false witness against Jesus, that they might put him to death;
| ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃ | 60 |
and they found it not, though many false witnesses came. But afterward came two,
| ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃ | 61 |
and said, This man said, I am able to destroy the temple of God, and to build it in three days.
| ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃ | 62 |
And the high priest stood up, and said unto him, Answerest thou nothing? what is it which these witness against thee?
| וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃ | 63 |
But Jesus held his peace. And the high priest said unto him, I adjure thee by the living God, that thou tell us whether thou be the Christ, the Son of God.
| ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ | 64 |
Jesus saith unto him, Thou hast said: nevertheless I say unto you, Henceforth ye shall see the Son of man sitting at the right hand of power, and coming on the clouds of heaven.
| ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃ | 65 |
Then the high priest rent his garments, saying, He hath spoken blasphemy: what further need have we of witnesses? behold, now ye have heard the blasphemy:
| מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃ | 66 |
what think ye? They answered and said, He is worthy of death.
| וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃ | 67 |
Then did they spit in his face and buffet him: and some smote him with the palms of their hands,
| ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃ | 68 |
saying, Prophesy unto us, thou Christ: who is he that struck thee?
| ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃ | 69 |
Now Peter was sitting without in the court: and a maid came unto him, saying, Thou also wast with Jesus the Galilaean.
| ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃ | 70 |
But he denied before them all, saying, I know not what thou sayest.
| ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃ | 71 |
And when he was gone out into the porch, another [maid] saw him, and saith unto them that were there, This man also was with Jesus the Nazarene.
| ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃ | 72 |
And again he denied with an oath, I know not the man.
| וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃ | 73 |
And after a little while they that stood by came and said to Peter, Of a truth thou also art [one] of them; for thy speech bewrayeth thee.
| ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃ | 74 |
Then began he to curse and to swear, I know not the man. And straightway the cock crew.
| ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃ | 75 |
And Peter remembered the word which Jesus had said, Before the cock crow, thou shalt deny me thrice. And he went out, and wept bitterly.
