שיר השירים 6

1 אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך׃

Whither is your kinsman gone, you beautiful among women? whither has your kinsman turned aside? [tell us], and we will seek him with you.

2 דודי ירד לגנו לערוגות הבשם לרעות בגנים וללקט שושנים׃

My kinsman is gone down to his garden, to the beds of spice, to feed [his flock] in the gardens, and to gather lilies.

3 אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים׃

I am my kinsman's, and my kinsman is mine, who feeds among the lilies.

4 יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות׃

You are fair, my companion, as Pleasure, beautiful as Jerusalem, terrible as [armies] set in array.

5 הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד׃

Turn away your eyes from before me, for they have ravished me: your hair is as flocks of goats which have appeared from Galaad.

6 שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם׃

Your teeth are as flocks of shorn [sheep], that have gone up from the washing, all of them bearing twins, and there is none barren among them: your lips are as a thread of scarlet, and your speech is comely.

7 כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך׃

Your cheek is like the rind of a pomegranate, [being seen] without your veil.

8 ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר׃

There are sixty queens, and eighty concubines, and maidens without number.

9 אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה׃

My dove, my perfect one is one; she is the [only] one of her mother; she is the choice of her that bore her. The daughters saw her, and the queens will pronounce her blessed, yes, and the concubines, and they will praise her.

10 מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות׃

Who is this that looks forth as the morning, fair as the moon, choice as the sun, terrible as [armies] set in array?

11 אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים׃

I went down to the garden of nuts, to look at the fruits of the valley, to see if the vine flowered, [if] the pomegranates blossomed.

12 לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב׃

There I will give you my breasts: my soul knew [it] not: it made me as the chariots of Aminadab.

13 שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים׃

Return, return, O Sunamite; return, return, and we will look at you. What will you see in the Sunamite? She comes as bands of armies.