מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב |
ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי |
כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה |
כי אין חרצבות למותם ובריא אולם |
בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו |
לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו |
יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב |
ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו |
שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ |
לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו |
ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון |
הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל |
אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי |
ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים |
אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי |
ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני |
עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם |
אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות |
איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות |
כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה |
כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן |
ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך |
ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני |
בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני |
מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ |
כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם |
כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך |
ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך |