Proverbios 7
1 Hijo mío, guarda mis razones, y encierra contigo mis mandamientos.
| בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך |
2 Guarda mis mandamientos, y vivirás; y mi ley como las niñas de tus ojos.
| שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך |
3 Lígalos a tus dedos: escríbelos en la tabla de tu corazón.
| קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך |
4 Di a la sabiduría: Tú eres mi hermana; y a la inteligencia llama parienta:
| אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא |
5 Para que te guarden de la mujer ajena, y de la extraña, que ablanda sus palabras.
| לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה |
6 Porque mirando yo por la ventana de mi casa, por mi ventana,
| כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי |
7 Miré entre los simples, consideré entre los mancebos un mancebo falto de entendimiento,
| וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב |
8 El cual pasaba por la calle, junto a su esquina; e iba camino de su casa,
| עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד |
9 A la tarde del día, ya que oscurecía, en la oscuridad y tiniebla de la noche:
| בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה |
10 Y veis aquí una mujer, que le sale al encuentro con atavío de ramera, astuta de corazón,
| והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב |
11 Alborotadora y rencillosa: sus pies no pueden estar en casa:
| המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה |
12 Ahora de fuera, ahora por las plazas: asechando por todas las encrucijadas.
| פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב |
13 Y traba de él, y bésale; desvergonzó su rostro; y díjole:
| והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו |
14 Sacrificios de paz he prometido, hoy he pagado mis votos:
| זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי |
15 Por tanto he salido a encontrarte, buscando diligentemente tu faz; y héte hallado.
| על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך |
16 Con paramentos he emparamentado mi cama, alzados con cuerdas de Egipto.
| מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים |
17 He sahumado mi cámara con mirra, áloes, y canela.
| נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון |
18 Ven, embriaguémosnos de amores hasta la mañana: alegrémosnos en amores.
| לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים |
19 Porque el marido no está en su casa, ha ido a un viaje muy largo:
| כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק |
20 El saco del dinero llevó en su mano, el día de la fiesta volverá a su casa.
| צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו |
21 Derribóle con la multitud de la suavidad de sus palabras: con la blandura de sus labios le compelió.
| הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו |
22 Váse en pos de ella luego, como va el buey al degolladero, y como el insensato a las prisiones para ser castigado:
| הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל |
23 De tal manera que la saeta traspasó su hígado: como el ave que se apresura al lazo, y no sabe que es contra su vida.
| עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא |
24 Ahora pues hijos, oídme, y estád atentos a las razones de mi boca.
| ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי |
25 No se aparte a sus caminos tu corazón; y no yerres en sus veredas.
| אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה |
26 Porque a muchos ha hecho caer muertos; y todos los fuertes han sido muertos por ella.
| כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה |
